הוֹ מוּזָה, שִׁירִי לִי עַל עִיר הַסֶּלַע,
עַל אַתּוּנָה עֲטוּרַת הַזַּיִת,
אֲשֶׁר לֹא נָסוֹגָה מִפְּנֵי בְּנֵי בְלִיַּעַל,
אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת מִקְדְּשֶׁיהָ,
וְשָמוּ לִשְחוֹק אֶת קָרְבְּנוֹת אלוהיה.

בַּיּוֹם אֲשֶׁר הִתְכַּנְּסוּ נִכְבְּדֵי אַתּוּנָה,
בְּצֵל עַמּוּדֵי הַשַּׁיִשׁ,
לִדְרֹשׁ בָּאֵלִים
וְלָשׁוּב אַחַר הַתְּבוּנָה.

כִּי אָמְרוּ:

הֲיַעֲלֶה אָדָם
וְיִכְפֹּר בְּאֵלֵי הָאֹלִימְפּוֹס?
הֲיַעֲזֶה לִדְחוֹת אֶת הַמְּנָחוֹת
הָעוֹלוֹת מִן הַמִּזְבְּחוֹת?
הֲיַעֲזֶה אָדָם לְהַשְׁחִית לֵבַב נְעוּרִים,
לְלַמְּדָם לָבוּז
לְחֻקֵּי הָאָבוֹת
וְלִשְׁבוּעוֹת הָעִיר?


וְלֹא מִזַּעַם בִּלְבַד דִּבְּרוּ,
כִּי אִם מִיִּרְאָה פֶּן יִתְמוֹטֵט
הַבַּיִת שֶׁבָּנוּ הָרִאשׁוֹנִים,
אִם יֵעָקֵר הָאֵמוּן
מִן הַלְּבָבוֹת.

וַיָּקָם מֵלֵטוֹס בֶּן־אַתּוּנָה,
אִישׁ אֲשֶׁר יָדָיו יָדְעוּ מָגֵן וָרֹמַח,
וּפָנָיו בַּיּוֹם הַהוּא
כְּאֶבֶן פֶּנְטֶלִיקוֹן אֲשֶׁר אֵינָהּ נִסְדֶּקֶת.

וַיִּשָּא כַּפָּיו אֶל זֶאוּס רוֹאֵה־כֹל,
וְאֶל אַתֵּנָה שׁוֹמֶרֶת הַפּוֹלִיס,

וַיֹּאמַר:

"לֹא עַל אָדָם אֶחָד אֲנִי מְדַבֵּר הַיּוֹם,
כִּי אִם עַל גּוֹרַל הָעִיר כֻּלָּהּ.
הִנֵּה הָאִישׁ הַזֶּה.
אֵין בְּיָדוֹ חֶרֶב,
וְאֵין בִּימִינוֹ לַהַב.
אַךְ לְשׁוֹנוֹ חַדָּה מִבַּרְזֶל,
וּשְפָתָיו זוֹרְעוֹת הֶרֶס
כְּזוֹרֵעַ אַרְס בְּתוֹךְ בְּאֵר מַיִם.
הוּא אֵינוֹ מַפִּיל חוֹמוֹת,
אֶלָּא מְעַרְעֵר יְסוֹדוֹת.
אֵינוֹ שוֹרֵף מִקְדָּשִׁים,
אֶלָּא מְגָרֵשׁ אֶת הָאֵלִים מִן הַלֵּב.
הוּא הַמְּלַמֵּד אֶת הַנְּעוּרִים
לִשְׁאֹל קֹדֶם שֶׁיַּאֲמִינוּ,
לִלְעֹג קֹדֶם שֶׁיִּירָאוּ,
וְלָדוּן אֶת הָאֵלִים
כְּאִלּוּ הָיוּ בְּנֵי תְּמוּתָה.

הֲלֹא אַלְקִיבִּיאָדֵס,
אֲשֶׁר הָיָה פְּאֵר נְעוּרֵינוּ,
הִפְנָה עֹרֶף לַמִּזְבֵּחַ.
וְכָמוֹהוּ עוֹד מֵיטַב בַּחוּרֵינוּ,
אֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ אַחַר דִּבְרֵי הַסָּפֵק.

וכְּשֶׁהַבֵּן מַטִּיל סָפֵק,
יִסְפֹּק גַּם הָאָב.
וּכְשֶׁהָאָב יִסְפֹּק,
תִּסְפֹּק הָעִיר כֻּלָּהּ.

וְאֵיךְ נוֹפְלוֹת פּוֹלֵיס?

לֹא בְּקוֹל שׁוֹפָר,
אֶלָּא בְּלַחַשׁ.
לֹא בְּרוֹמַח
אֶלָּא בְּסָפֵק קַל שֶׁבַּקַּלִּים
הַחוֹדֵר אֶל הַלֵּב
כְּטִפַּת חֹמֶץ בְּיַיִן.

וְהוּא אוֹמֵר:

'הַטִּילוּ סָפֵק בַּכֹּל.
הַטִּילוּ סָפֵק בְּחֻקֵּי סוֹלוֹן,
הַטִּילוּ סָפֵק בִּזְקֵנֵיכֶם,
הַטִּילוּ סָפֵק בֵּאלֹהֵיכֶם.'

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם:

כְּשֶׁיַּעֲמֹד הָאוֹיֵב עַל הַשְּׁעָרִים,
הֲיַטִּיל גַּם אָז סָפֵק
בְּחוֹבַת הַמָּגֵן?
הֲיִבְחַן אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים
בְּשָׁעָה שֶׁהַחֲנִית כְּבָר מוּנֶפֶת?
הֲיַעֲלֶה קָרְבָּן לָאֵלִים,
אוֹ יִלְעַג גַּם לָהֶם?

וְאִם הַבֵּן לֹא יְכַבֵּד אֶת אָבִיו,
וְאִם הַתַּלְמִיד לֹא יְכַבֵּד אֶת רַבּוֹ,
וְאִם הָאֶזְרָח לֹא יְכַבֵּד אֶת חֻקֵּי עִירוֹ,
מִי יַעֲמֹד לְמַעַן הַפּוֹלִיס
בְּיוֹם הַפְּקֻדָּה?


עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,
בְּנֵי אַתּוֹנָה:

אַל תַּחְמְלוּ עַל הָאִישׁ,
פֶּן תַּאַכְזְרוּ אֶל הָעִיר.
הָבוּ לוֹ אֶת כּוֹס הָרַעַל,
אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ בְּדִּין.

וְאָנוּ נָשׁוּב
אֶל הַמִּזְבְּחוֹת,
אֶל חֻקֵּי הָאָבוֹת,
אֶל הַשְּׁבוּעוֹת
אֲשֶׁר בָּהֶן נִבְנְתָה הַפּוֹלִיס.

וְיֵדְעוּ הַבָּנִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אַחֲרֵינוּ:
כִּי אִלְמָלֵא עָמַדְנוּ כְּחוֹמָה בַּשַּׁעַר,
לֹא הָיְתָה הַפּוֹלִיס עוֹמֶדֶת.
עַל כֵּן אַל נַבִּיט אָחוֹר,
פֶּן יָבוֹא הָרָע בִּשְׁעָרֵינוּ,
פֶּן תִּפָּתַח הַדֶּלֶת
לְמַשְׁחִית
וְיַעֲקֹר אֶת יְסוֹד הָעִיר.

הִנֵּה לְפָנֵינוּ סוֹקְרָטֵס.
הִנֵּה לְפָנֵינוּ הַכּוֹס.

יִקַּח אוֹתָהּ אֲשֶׁר צִוָּה הַדִּין,
וְיַנִּיחַ לָנוּ לָשׁוּב
אֶל דֶּרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ."