מחסן של סרטייה פתוח,
אני נכנס לכאן בזמן,
רואה שחסרה פה רוח:
על קלטות מלא אבק...
במהירות של אור עובר
על תוכניות וסרטונים,
הזיכרון שלי חוזר
לימי ילדות שונים...

ילד בן עשר
לא יודע לשחות
ולרכוב על אופניים,
הוא תמיד קורא איזה ספר
ואין לו הרבה חברים.
החבר הכי טוב יודע הכל,
רק לא קורא ספרים
ובכל זאת יש להם שפה משותפת, -
הם ביחד רואים סרטים
ואחר כך חולמים...

אני נמצא במחסן
ובאופן אוטומטי
מנקה קלטות ובוחר תוכניות,
מרגיש את עצמי במכונת זמן
שמכוונת רק לעבר.
שוקע בזכרונות וחלומות
וחוזר על אותם מדפים,
שומע הד של ילדות:
לפעמים אני לא בטוח בעצמי.

ילד בן עשר
לא יודע לשחות
ולרכוב על אופניים,
הוא תמיד קורא איזה ספר
ואין לו הרבה חברים.
החבר הכי טוב יודע הכל,
רק לא קורא ספרים
ובכל זאת יש להם שפה משותפת, -
הם ביחד רואים סרטים
ואחר כך חולמים...

חלפו שנים רבות...
חבר ואני
הולכים בדרכים שונות:
הוא מטייל על חוד של סכין,
אני מתקדם במחסן קלטות...
שנינו בולעים אבק הזמן:
חבר נתקע בעבר,
ואני
יוצא מהמחסן
כדי להספיק
לפתיחת הפורטל של עתיד...