נכנסתי לבית הישן של הלב
בית שכיף לחזור אליו
בית בלי יומרות
בית מלא באוויר נקי
הפשטות מושכת אותי בעידן המודרני
עידן של מתחים, של רגעיות
שהכול מתחלף וזורם מהר
חבר הוא לא תמיד חבר לעת צרה
מאהבת היא לא משהו חקוק בסלע
זיכרונות חיים מהילדות עוטפים אותי וקוראים לי אליהם
אני משתוקק לדברים שדומים להם
ובינתיים בזמן הנוכחית, אני מתמלא תקווה
שמשהו יצוץ כמו משום מקום, וימלא תפקיד קדוש
של למלא את נשמתי במשמעות
כי מגיע לי, מגיע לכולנו משהו כזה
אנחנו בני אדם, אנו מונעים מרגשות שבאים והולכים , יורדים
ועולים
ולאנשים אחרים יש כוח עלינו, להשפיע על הרגשות שלנו
לטוב ולרע
ואני מחכה לטוב
אני נזכר בבית הישן שבליבי, בזיכרון פשוט של ילדות
של ילד צוחק עם חבר
של אהבה של הורים
אני נזכר בנוסטלגיה על אדם עם פחות צלקות
עלי, צעיר, שהחיים זורמים בתוכו בשקט ובנחת
אנחנו מראה אחד של השני
מי שרוצה לתת לי מתחשק לי לתת לו חזרה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.