האמנות משפיעה על הצופים ומעבירה להם מסרים רגשיים בעזרת
התכונות המדעיות של כלֶיהָ כמו אורך גל הצבע או הקול, גודל
הצורה, מידת פיתול הקו, עוצמה ועוד. כך גם השפה מנסה לחקות את
המשמעות בעולם בעזרת תכונות הצליל שמופקות מתכונות ההגייה, כמו
אותיות חזקות וחלשות, אותיות סגורות ופתוחות, אותיות מתמשכות
ונעצרות. הספרות משתמשת בכלים רגשיים שקשורים לעצמים במציאות
שהיא מתארת, כמו דימויים ומטפורות. השירה שהיא חלק מספרות,
משתמשת גם בכלים מעולם המציאות וגם בכלים צליליים שבונים את
המלים. אני מנסה לייצר שפה שבה הצליל יחקה במדויק את המשמעות,
והצורה בכתב תחקה במדויק את הצליל, ואז לא יהיה הבדל בין תוכן
וצורה בספרות. |