הלכתי לישון וחשבתי שאולי לא עשיתי מספיק
לא שמתי לב מספיק לסביבה
האם הייתי עסוק מדי בעניינים שלי ולא התעניינתי באחרים
אולי התעמקתי בבריאות הפיסית שלי אבל לא בנפש


רציתי להירדם ושאלתי את עצמי האם הייתי בסדר היום
האם עשיתי מספיק כדי לעשות את עצמי מאושר באמת
האם עבדתי על מה שקשה לי ויצאתי מאיזור הנוחות שלי

האם שמתי שיר טוב, האם למדתי משהו חדש
האם הייתי כלוא בין מטלות היום לחשק לנוח
הבית קורא לי שאנקה אותו, שוב
האוכל הבריא מחכה שאני אוכל אותו
הספורט מצפה לי שאגיע

הרשימה של הדברים הנכונים לעשות ארוכה
ובין כל זה, איפה הנפש?
האם נהיינו רובוטים שעושים את מטלות היום בחוסר חשק
ומה עם רגעים קטנים של אושר?
גם אלה מגיעים לנו

האם דיברתי עם מישהו רק כי הייתי חייב?
כי היית לנו מטרה משותפת באותו רגע?
היננו צריכים אחד את השני
או שדיברנו כי היינו צריכים/חייבים

וכמה באמת אני נהנה ממה שאני עושה בעבודה?
כמה אני שמה באמת כדי לתרום לאחרים וכמה כדי לתרום לעצמי
האם הודיתי לאל על הבריאות הטובה שהייתה לי היום
וניצלתי אותה למיטב

אני חייב תשובות לעצמי אני חושב
אם אני רוצה להיות אדם יותר טוב
אבל בד בבד אני גם חייב לעצמי להיות מאושר
האמת היא? אני לא רובוט, אני בן אדם עם נשמה

העצמאות האמיתית שלי היא העצמאות המחשבתית
המאפשרת לי לחשוב את כל המחשבות האלה
לקיים דיון עם עצמי ועם אחרים
זו הנשמה שלי שמאותתת אותות
שצריך להתייחס אליהם ולא להתעלם מהם

תודה לאל שאני לא רובוט ויש לי בחירה
אני מקווה שאני אבחר בטוב
כל יום מחדש