על הדשא ישבנו
שמענו תיבת נגינה
כגלים עפים חשבנו
השמש סנוורה בעדנה
נזכרתי עמוק בליבי
בלנורה הישנה האהובה
שבגדה אכזרית בי
ואותי בשקט עזבה
אולי היא מאושרת
עם אחר מרשים
יציפוה בהילה זוהרת
שלל חיים חדשים
בעוד כמה ימים
אלך לצבא החובה
אטבע גאה בימים
ואקבר זרוק בסביבה
אלים לי יחייכו
ולטבע ישלחו תודה
בגן עדן ילכו
פעמיי הכבדים כחידה
לנורה אז תשמעה
תזיל עומק דמעה
תישאר תמימה ואנושית
כביום דברי בראשית
סב בזאת דברו
יסגור לעד ספרו
ואני אירדם כתינוקות
לחלומות מבולבלים ומתיקות
בבוקר נפרוץ בצהלות
נקפץ בירוק קלילות
נישק לאימא אדמה
ונעיף לשמיים חוכמה