מים רבים מפרידים ביתי ממני,
הם מטלטלים, אני שוקע.
רוח מקפיאה דמי,
חום וזיעה שוטפים פניי.
בקרקעית שוכב חסר אונים,
ממעמקים עולה וקורא:
הנני.
גלים על הדופן מתנפצים,
מפזרים רסיסים דקים,
עורי מלטפים, שערי סומר,
אתה חי, אני זוכר.
בסיפון, רחש אהוב שומע,
צלילי מתכת ומנוע
מזמינים להישאר וברכות לוחשים:
לכאן ליבך שייך,
הים יהיה לך מולדת,
גם חבר וגם אח.
כמו לנצח, גם לים
אין סוף,
אך הגיע זמני לחזור לחוף.
באוויר מלוח יבשת נשימתי,
בסערות חיזקת נפשי.
הגיע זמני להפליג לבד,
בינתיים היה שלום,
אזכור שיעוריך לעד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.