לַהֲטוּטֵי חַיִּים מוֹבִילִים

אוֹתִי אֶל הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר,

לַגָּלוּי וְלַנִּסְתָּר.

קַיִץ בַּלֵּב אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַזִּיל דְּמָעוֹת

עַל שׁוּם אָדָם.

לְבוּשָׁה בְּמֶזֶג אֲוִיר קַלִּיל,

נוֹעֶלֶת אֶת נַעֲלֵי הַשִּׁכְחָה,

וּמַמְשִׁיכָה

לְהַפְלִיג לְיָמִים שֶׁל עָבָר

וְעָתִיד לְפִי רְצוֹנִי.

מְחַפֶּש-ֶת אַהֲבָה רַב גִּילִּית וּמְעַנְייֶנֶת

שֶׁתִּשּ-ָא אוֹתִי לְהַרְפַּתְקָאוֹת מְזמּנִים

אֲחֵרִים.

רוֹצֶה לַחְגֹּוג יָמִים כְּלֵילוֹת,

לִטְרֹף אֶת הַחַיִּים בְּרָעָב

אֵינְסוֹפִי שֶׁל ש-ִמְחָה.

אסנת אלון גוילי - כל הזכויות שמורות