רוח אחת עפה ביחד
עם להקת רוחות מוכרות,
הן נדדו ממש בלי פחד,
בקיצור, היו בכל מקום...
ובכל זאת אהבו הכי הרבה
את השמיים זרועי כוכבים,
עפו מכוכב לכוכב בכיף
ובילו בנעימים.

אומנם, בילוי כזה
בכלל לא חימם את הגיבורה,
היא הרגישה שזה לא זה,
הכוכבים קרים וזרים, -
זה בטח לא בשבילה.
ופתאום עלה על דעתה:
לכל רוח יש כוכב משלה
אשר מחמם רק אותה
ומאיר את דרכה!..
כן, בוודאי, זה נכון!
הרי היא ראתה
את הרוחות החמות ומאושרות
שחלפו במהירות בסמוך ללהקה שלה,
הן עפו בעקבות האור
שמיועד לכל אחת מהן...
ואז הרוח שלנו
החליטה למצוא את הכוכב שלה.

היא עזבה את הלהקה המוכרת
והפכה לרוח חופשייה ובודדה
אבל במה להתחיל את הדרך,
איך למצוא את הכוכב המיועד בשבילה?
אז היא פנתה לירח:
חברי היקר, אתה כל הזמן כאן,
רואה הכל ואת כולם...
תראה לי את הכוכב...
לא, - ענה לה ירח -
רק את תזהי אותו,
רק את יכולה להרגיש את החום
ולראות את האור הקרוב.

הרוח פתחה בחיפושים...
היא נדדה מכוכב לכוכב
ובסופו של דבר
הגיעה עד אפיסת כוחותה.
היא נרדמה...
ופתאום
ראתה בחלום
את האור הבהיר...
רוח התרחצה בקרניים שלו,
האור הזה היה כל כך קרוב וחם
שכבר לא היה לה ספק:
זהו אור של כוכב שלה!

כאשר היא התעוררה,
ראתה רחוק היבהוב חלש
שהיה מאוד דומה
לאור מהחלום שלה.
אז היא עפה אליו
ונחתה על כוכב
שנראה לה יותר חם מכולם.
ובדרך כזאת, בעקבות האור המוכר,
הרוח שלנו נדדה מכוכב לכוכב...
הפעם זה היה מסע מכוון.
היא למדה משהו מכל כוכב
וגם הכוכבים למדו ממנה...
זאת הייתה עלייה:
אחרי כל כוכב שנשאר מאחור
נהיה גם האור
יותר מבריק וחזק,
הוא חימם ומשך
והראה ברור את הדרך
לכוכב הנדרש.
רוח הייתה אסירת תודה
לכל הכוכבים הקרובים לרוחה,
הודות להם היא התחזקה
ונהייתה יותר חכמה.
מפעם לפעם היא התמלאה
בכוחות ורצון להגיע עד לכוכב שלה!
ויום נפלא אחד זה באמת קרה!

רוח פגשה את הכוכב שלה.
היא ממש נמשכה אליו!
הכל היה כמו בחלום:
היא התרחצה בקרניים שלו,
ספגה את חומו
ונתנה לו את החום שלה.
מעכשיו הגיבורה
כבר הייתה מוכנה
להיפגש עם גורלה.
בטח!
הרי היא מצאה את הכוכב
שתמיד יאיר את דרכה האישית...
היא כבר לא תתעה בחשכה,
הרוח באומץ תעוף
לכיוון הייעוד שלה!