תמונה ראשונה:
בית ספר. פעמון מצלצל. תלמידים רצים להפסקה וצוחקים.
תלמיד: "הלימודים מעניינים. אני לומד ספרות, אמנות, דרמה,
מוזיקה, תנ"ך ופילוסופיה."
תלמיד שני:  "אני לומד מתמטיקה, פיזיקה, חקר המוח, מחשבים
ואלקטרוניקה."
תלמיד שלישי:  "אני לומד היסטוריה, אנתרופולוגיה, כלכלה,
פוליטיקה ומשפטנות בסיסית."
תלמיד ראשון: "הגיע הזמן ללכת לשיעור ספורט. מעניין איזה
ספורט מפתיע ייתנו לנו הפעם, בפעם האחרונה עשו זריקות דיסקוס,
היה כיף."

תמונה שנייה:
דנה:" דני, עזור לי בבקשה בלימודים. קשה לי."
דני: "בשמחה. נלך אליי ונלמד."

תמונה שלישית:
דני:  "אלה התרגילים בשיעורי הבית."
דנה:  "יפה פה."
דני: "אני תמיד מסדר היטב. מה דעתך שנצא הערב לסלט יווני?"
דנה: "הראו עוד תשדיר צמחונות יפה."
דני:   "הבשרים הטובים יקרים עכשיו, עוד לא חג ולא סופשבוע.
נקנה סלטים."
דנה: "בכיף."

תמונה רביעית:
דנה: "זה סרט בסדר גמור, אפילו יפה."
דני: "בהחלט טוב מאוד, אבל את נהדרת יותר."
דנה:" אני מסמיקה. מותר לשים עליך יד? אני פוחדת."
דני: "בוודאי, אל תפחד."

תמונה חמישית:
דני: "עוד מעט חג החומר."
דנה : "נאכל דברים טעימים, אין לי מושג איזה."
דני: "בואי נלך לקנות בשרים משובחים ויינות. עכשיו זה בזול."
דנה: "נו טוב, שיהיה."

תמונה שישית:
דני: "נכון שהאוכל משובח?"
דנה:" ואו, אפשר להגיד טעים."
דני: "אני שמח שגם את נהנית, זה נותן לך מראה יפה בפנים."
שתיקה.
דני: "ארצנו יפה, אולי מחר בבוקר נלך לטייל."
דנה: "אני מקווה שלא אתעייף בדרך."
דני: "אני אתמוך בך."

תמונה שביעית:
דני: "דנה יקירתי, תראי כמה דברים יפים ראינו השבוע! יערות גשם
מעניינים, הרים מושלגים, מדבריות צבעוניים. אגב אם לא ידעת,
ארצנו ענקית כמו רוסיה, ויש בה כמיליארד איש!"
דנה: "די, אני עייפה. אני רוצה לנוח."
דני:  "בואי תתרפקי עלי, אלטף אותך."

תמונה שמינית:
דנה:" הגיע חג הרוח. כל הזמן חגים".
דני: "בחג הרוח יוצרים אמנות."
דנה:" אולי אלך לצייר, לא יודעת מה כדאי, אולי מודל של עצמי."
דני: "בהצלחה, אני רוצה לבוא להסתכל."
(הפסקה)
דני:  "שמעי, את ממש מוכשרת!"
דנה: "תודה חמוד, לא מגיעות לי מחמאות."
דני: "התכונני לחג המצפון."

תמונה תשיעית:
דני:  "הגיע חג המצפון. צריך לעזור לאנשים."
דנה:" למי כבר אפשר נעזור? בקושי אני עוזרת לעצמי."
דני: "בואי נצא לחלק נדבות לקבצנים."
דנה:" יש לי מספיק כסף בארנק."
דני:" גם לי."

תמונה עשירית:
דני: "שלום זוג חברים נחמדים, בואו היכנסו".
הפסקה.
דני: "אמרת שיש לכם בעיות במשפחה, איך זה מתבטא?"
הבעל:  "אשתי רבה אתי על זה שאני לא מספיק נמצא אתה לטפל
בילדים, כי יש עומס עבודה"
דני: "אנחנו נטפל בזה, נכון דנה? אני יוצא למפעל שלו. את
תתקשרי לחפש שמרטף".

תמונה אחת עשרה:
דני: "בוס יקר, בבקשה ממך הפחת ממנו שעות! הוא עובד קשה כל
היום ואין לו זמן למשפחה. מה הבעיה להפחית שעות?"
בוס:  "קשה, יש עומס. אבל אחשוב על זה"
(צלצול טלפון).
דנה: "אתה רוצה להיות שמרטף של הילדים שלהם ?  אתה לא חייב אם
אתה לא רוצה. אל תדאג, אשתדל לשלם לך היטב."

תמונה שתים עשרה:
דני: "דנה, אני רוצה לדבר אתך על משהו חשוב. בואי לחדר. "
דני: "דנה, אני מציע לך נישואין".
דנה צוחקת בשמחה.

תמונה שלוש עשרה:  
רבי:  "אתה רשאי לנשק את הכלה."
(קול נשיקה ארוכה)
דני: "הכוכבים חתמו את אהבתנו."
דנה:" יש לך דמיון מצחיק."
דני: "או, מביאים את העוגה. ואו, היינות ממש טובים!"

תמונה ארבע עשרה:
דנה:" אוף, אני כל כך עייפה מהכול."
דני: "בואי נלך לישון. מחר נסדר את המתנות."

תמונה חמש עשרה:
דני: "כוהן, אתמול היה שבת ושכחנו לקיים מצוות עונג שבת."
הכוהן: "בשם הדת MAMA, אני סולח לך. תבורך".
דני (בקול על חלש): "אני שמח שנסלח לי. אפתח בקבוק יין"

תמונה שש עשרה:
הטלפון מצלצל.
בצד השני: "אבנר, נבחרת כראש ממשלה. בוא למשרד הממשלה".
אבנר: "ואו, זה ממש משמח. כבוד לי לשרת את מדינתנו היפה".

תמונה שבע עשרה:
אבנר: "מה כתוב במחשב? .בני אבא רצח ונידון למאסר עולם. עצוב
אבל צודק. מאשר.  איתי אגא אנס, נדרש לשלם קנס לנאנסת ויאושפז
בכפייה. גם אני רוצה למצוא אישה. אסור להתעלל באישה. מאשר. שי
אדא הטריד בחורה ונכנס למעצר בית. בני אבא שוחרר, התגלה שלא
רצח. (נאנח בהקלה): איזה מזל"
(דפיקות בדלת) "שלום אבנר, באנו לעשות לך בחינות מצפון כדי
לבדוק אם תתאים לרמה מתקדמת מעבר לאכיפת חוקים. ראשית כל עליך
לחלק נדבות גדולות לקבצנים, אחר כך לטפל בחולים וזקנים
סיעודיים, אחר כך לשדך בין זוגות ואחר כך לתת עצות מקוריות
לאמנים"

תמונה שמונה עשרה:
אבנר (לעצמו): "עכשיו אני ראש ממשלה לכל דבר, איך אני שמח."
אבנר בטלפון: "שר הכלכלה, ודא שיהיה קפיטליזם מתון עם סעד טוב,
כמו תמיד."
אבנר בטלפון: "שר החינוך, ודא שילמדו מקצועות אינטלקטואליים
בדרך מעניינת כדי להיות קפיטליסטיים הומניים וטובים."
אבנר: מה כתוב במחשב? "בני אבא האזרח הציע חוק לא להחזיק מטבע
זר. אבנר מתקשר: "נא להגיע כולם לישיבה בעניין הצעת חוק חדשה".

שר אחד:  "אגב, צריך לבחור בוחנים חדשים".
אבנר: "מצוין, טוב שהזכרת. נקרא לכוהני הדת ולשופטים בבית
המשפט ונדון אתם".


תמונה תשע עשרה:
תובע: "האם אתה מכיר את הנאשם?"
דני: "רק קצת."
תובע:  "האם גנב?"
דני:  "לא."
התובע: "הנה סרטון שמראה את הנאשם גונב."
השופט:" דני, שיקרת. נשללת ממך זכות ההצבעה."
דני: "אוי, חבל."

תמונה עשרים:
דני:  "בואי נישבע שתמיד נהיה כנים זה לזה."
דנה: "טוב. אוי!"
דני: "מה קרה?"
דנה:" אני מרגישה קצת רע. אני רוצה ללכת לנוח".
דני: "אכסה אותך ואשיר לך שיר ערש להרגיע אותך".

תמונה עשרים ואחת:
דני:  "את נהיית חולה מיום ליום. מה יהיה? אני לא מסוגל לראות
אותך ככה.  אביא לך תה. (לעצמו בקול חלש):  אני כל כך עצוב
שדנה חולה, אולי אשתה קצת יין לשכוח את זה".

תמונה עשרים ושתיים:
דני: "את חולה קשה כבר הרבה זמן. אני מודאג. אלוהים, כמה זה
קשה. אי אפשר לחיות כך".
דנה (בוכה).
דני: "שכחתי שאסור לגעת בחולה ובמת, ודווקא כשהיה לי חשוב לנחם
אותך ולכן נגעתי בך. אלך להתרחץ במעיין".

תמונה עשרים ושלוש:
תובע: "האם החבר שלך שיושב כאן אנס"?
דני: "כן".
הנאשם:  "כן, אנסתי".
השופט: "דני, העדת אמת ואני מחזיר לך את זכות ההצבעה. תבורך".

דני: "איזה יופי. אפתח בקבוק יין לכבוד זה".
דנה:" דני, כל כך טוב לשמוע! נדמה לי שאני מרגישה יותר טוב
בזמן האחרון. כאב הראש כמעט עבר, החום ירד, ואני אפילו מצליחה
לקום מהמיטה לרגע כמה פעמים ביום".
דני: "אוי זה נהדר. בואו נחגוג את זה ביינות טובים".

תמונה עשרים וארבע:
דני: "כמה המשקאות האלה טעימים ומגניבים. ברמן, תן לי עוד
בקבוק וודקה בבקשה!"
אבנר: "כאן ראש הממשלה. לשלוח לדני רופאים שיאשפזו אותו במרכז
גמילה".
רופא: "שלום, באנו לעזור לך".
דני: "לא רוצה. טוב, תודה שבאתם לעזור לי. קשה לי".
במרכז גמילה: "אוהבים אותך, דני".
דני (קול על חלש):  "טוב שאוהבים אותי".

תמונה עשרים ושש:
דנה (קול על חלש): "נראה שבזמן האחרון אני כמעט בריאה לגמרי.
אבל דני במרכז גמילה, וצריך לעשות קניות ולכלכל את הבית. אוף,
מרגיז! אצטרך לחפש עבודה. אפתח עיתון. אוף, אין שום עבודה
מתאימה, מעצבן! אולי אנסה להתקשר לחברים, מה כבר נשאר לי
לעשות?". (צלצול טלפון)
דנה:  "מני, בוא אליי לבקר!"

תמונה עשרים ושבע:
מני:  "דנה, את יפה. אני רוצה לנשק אותך".
דנה:" אה כלומר...יפה מצדך, אבל יש לי את דני".
מני:  "אתן לך הרבה כסף, תראי!"
דנה: ו"או, כמה כסף! זה יעזור לי לכלכל את הבית כשדני איננו.
מי צריך יותר?"

תמונה עשרים ושמונה:
אבנר:   "כאן ראש הממשלה. דנה הפכה לזונה. נא לשלוח לה דחוף
שידוך טוב".
דפיקות בדלת.
אמיר: "שלום, דנה. אני השידוך שלך לנישואין".
דנה: "אתה נראה משהו, אבל אני חוששת שלא נוכל להתחתן כי אני
חברה של דני. עכשיו הוא במרכז גמילה".
אמיר: "אוי, ממש עצוב שהוא במשבר. אני מקווה שייגמל ותחזרו
להיות מאושרים".
דנה: "תודה בחור נהדר, אבל אני חושבת שאני נאמנה".
אמיר: "אני מבין, זה בסדר".
דנה: "אולי נוכל להיות ידידים, אפילו טובים".
אמיר: "ברצון רב. אם תרצי, אבוא לבקר אותך גם מחר".
דנה: "אשמח".

תמונה עשרים ותשע:
אמיר: "שלום דנה חביבה, מה שלומך היום ומה מצב בריאותך? מתי
יחזור דני?".
דנה: "טוב תודה, אני מקווה שיחזור מהר. מחמיא לי שאתה דואג לי
ככה כל יום".
אמיר: "כל כך נהדר לעזור לאנשים".
דנה: "ואיך אתה מרגיש בזמן האחרון? יותר נכון, האם מצבך החברתי
עדיין כל כך נהדר?"
אמיר:  " יש לי חברים נהדרים אבל אני אדם צנוע. את אדם נהדר,
למדתי להכירך. אני לומד ממך דברים".
דנה: "אני לא רוצה להיות זונה. זה לא מכובד. אני רק מתגעגעת
לדני".
אמיר: "אני מבין. הוא יחזור, אל תדאגי".
דנה: "אתה כל כך מרגיע. כשדני יחזור, אהיה מאושרת".

תמונה שלושים:
דני: "שלום, דנה, שוחררתי ממרכז הגמילה!"
דנה  : "איזה יופי, אני מאושרת!"
דני: "בואו נחגוג".