המצאתי כמה בדיחות, יכול להיות שבתת- מודע קיבלתי השראה
מבדרנים אחרים, אבל יש סיכוי שהכול שלי (חוץ מהראשונה)

הראשונה היא כנראה בדיחה עם זקן, אבל בסגנון המיוחד שלי הפכתי
אותה לשלי.
זה קרה כששמעתי את פלוני אלמוני מספר על ההווי הצבאי שלו וככה
הוא אמר:
לילה אחד כל כך השתכרתי, שכשהתעוררתי בבוקר לא היה לי צל של
מושג איך נכנסתי לארון שהיה בפלוגה.
באותו יום גזרתי על עצמי תענית דיבור, כך שכתבתי לו את הפתק
הבא:
פלוני דארלינג!!! בימינו פחות משנה איך נכנסת לארון, הרבה
יותר משנה איך יצאת מהארון.

הבדיחה השנייה היא על הארמון של סדאם חוסיין כשהוא היה בשלטון.
יום אחד הגיעו כתבים מכל רחבי הממלכה לראיין את הבנים שלו.
וככה הם שאלו:
מה שמך ובאיזה כלי נגינה שדומה לשם שלך אתה אוהב לנגן?
ענה עודאי:
שמי עודאי ואני אוהב לנגן בעוד.
ענה קוסאי:
שמי קוסאי ואני הבן אלף הכי בר מזל בכל המזרח התיכון.

הבדיחה השלישית היא בדיחה קצרה. איך קורא הרב אמנון יצחק
לממתקים לא כשרים?
פררו רשע...

הבדיחה הרביעית קצרה גם כן:
מה משותף לאבשלום קור ולגל אוחובסקי?
המוטו שלהם: תופס מילה לא עוזב