וְשָׁעוֹת מִתְוַסְּפוֹת בְּעֹנֶג,

בֵּין עֲצֵי שִׁיטָה עַתִּיקִים.

וּזְמַן צָהֳרַיִם מַשִּׁיל עֲיֵיפוּת הָעֵץ

לִמְנוּחָה וּשְׁתִיָּה רַבָּה כִּי יֵשׁ.

נִיפְלְאוּ דְּרָכִים שְׁבִילִים

בָּהֶן פָּסַעְתִּי בְּתֹם וְהָיִיתִי

כְּאַחַת הָאָדָם.

נוֹצְרוּ רְגָשׁוֹת וּתְנָאִים מְסַיְּעִים

בְּהִתְפַּתְּחוּת מִיַּלְדוּת לְבַגְרוּת

וּמִבַּגְרוּת לְאִשָּׁה בְּשֶׁלָּהּ

יוֹדַעַת דְּבָרָהּ.

עֲנוג הוּא הַלַּיְלָה מֵפֵר שַׁלְוָה

וְנִיצוֹצוֹת עוֹלִים מִשּ-ְדֵה חֲלוֹמוֹתַיי.

אסנת אלון גוילי  - כל הזכויות שמורות.