אמר האיש הרוחני: ראשי החפוף ענוג ומוציא אור זוהר לשמיים.
אמר האיש החומרי: אני מתפתל עמוק ומתבוסס בשפלות.
ואלוהים שתק.
אמר האיש החכם: אני קופץ בין צלילים ותופס פנינים מהאוויר.
אמר האיש הטיפש: הראש שלי חלול כדחליל ומוח-מתכת קפוא של נער
עבריין.
ואלוהים שתק.
אמר האיש הטוב: אני ממלא את האוויר בצבע חום חם של חסד וחמלה.
אמר האיש הרע: אני סוגר את דלת המכונית בסיוט משוגע וחוטף
בחיוך מכשפה.
ואלוהים שתק.
אמר האיש הרגשי: אני מנגן לאהובתי במנדולינה על מדשאה פסטורלית
בשמש.
אמר האיש הגופני: אני מעסה את אהובתי בשרירים שמנים.
ואלוהים שתק.
אמר האיש היפה: אני דומה לפסל יווני עם תלתלי זהב מפונקים.
אמר האיש המכוער: הפנים שלי מתרסקים בניסויי מעבדה אלימים
כהופכים לפני קוף.
ואלוהים שתק.
בסוף אלוהים אמר בקול גדול:
"כל בני האדם ילדיי, ואאציל עליהם אינסוף אוצרות אהבה. הלוואי
שכולם יאהבו זה את זה".