צילה הייתה לפעמים מתפרצת בצעקות על כך שבעלה צבי לא מודה לה
בכנות כשהיא עוזרת לו. צבי היה מתגונן ואומר לה שהיא מדמיינת
את זה. אז הייתה אומרת שלא תוכל להיות אתו כך. " די", היה עונה
לה בעלה, "עזבי. יהיה בסדר". אז היה הולך לחדרם לנוח. לא היו
להם ילדים.
בכל יום שלישי בבוקר, צילה נסעה לשיעור יוגה. מורת היוגה סוניה
הייתה לבושה שמלה פרחונית גדולה מוכנסת היטב בתוך חולצה
אוורירית. היו לה עיני זהב. לצילה לא היו כמעט חברות בשיעור
היוגה, ומיעטו לדבר אתה. צילה הייתה מחכה בעצבנות לסוף השיעור,
והתלמידות לא הבינו למה ומה קורה לה.
אחרי השיעורים הייתה צילה נשארת עם המורה סוניה ומשוחחת אתה.
אהבה ללמוד ממנה את חוכמתה. סוניה הייתה אומרת שהקרבה
האינטימית ליוגה, בגוף ובנפש, עוזרת להתחבר להרמוניה המחזורית
של היקום. סוניה ידעה על אסטרונומיה ועל היקום ולפעמים סיפרה
לצילה על זה. הן גם דיברו על ענייני היום ועל חייהן האישיים.
צילה הייתה מספרת לסוניה שקשה לה עם בעלה, ושחבל לה שאין לה
ילדים. סוניה הייתה עונה לה שילדים הם היהלום הזוהר שבקיום,
ואהבה היא אינסופית. גם הייתה אומרת לה, שאם תצליח להרגיש מהי
אהבה אמתית, לעצמה ולאחרים, תוכל תמיד להעניק אותה, גם לבעלה
וגם לעולם. סוניה סיפרה לצילה שהיא אוהבת הרבה אנשים, ושיש לה
הרבה חברים טובים ומדהימים באישיותם החזקה והמעודנת, ושהיא
קוראת ספרים מופלאים.
מדי פעם, היו צילה וסוניה נוגעות זו בזו, מתלטפות ומתגפפות
בהנאה. כשהיה קשה לצילה, סוניה חיבקה אותה. צילה הרגישה את
החום המיוחד של סוניה עוטף ומלטף אותה, וזה יצר בה תחושת זרימה
אטית, כמו של נחל. סוניה אמרה שהיא יודעת מה צילה מרגישה כשהן
מתחבקות. היו מלטפות זו לזו את כל הגוף, גם את החזה ואת הידיים
והרגליים. הן הרגישו משיכה מוזרה זו לזו, ושמרו אותה כסוד מתוק
ומרושע. פעם סוניה הציעה שיתנשקו קלות בשפתיים, אפילו לשנייה,
אבל צילה אמרה שהיא לא מסוגלת לזה אבל מעריכה את ההצעה. הרגישה
שיש בזה סוג של התקרבות שלא מתאים לה, מין חדירה לפרטיות עם
אדם זר. סוניה ענתה שכל החלטה מכובדת בעיניה ומקובלת עליה.
צילה, שבעבר נראתה רוב הזמן עגמומית ועצבנית ולא דיברה הרבה עם
אף אחד, הייתה חוזרת לאחרונה הביתה משיעורי היוגה בחיוך רחב
ורוב היום הייתה שמחה ועליזה. זה שימח את בעלה צבי אבל לא שאל
אותה לסיבה אלא הרגיש שזה סוד שלה ויפה להשאיר אותו כך. צילה
התחילה להבין את המשמעות האמתית של אהבתה לבעלה: הערצה
לצניעותו, שהוא תמיד מנסה להרגיע אותה, גם כשהייתה מתפרצת וגם
עכשיו כשהיא שקטה, שהוא פוחד להביא ילדים ולהתחייב לעוד קשרים
קרובים, ושהוא מתבייש להודות לה בכנות כשהיא עוזרת לו, ומודה
שקשה לו לעזור לה במעשים אבל משתדל לעזור במלים יפות.
צילה הייתה אומרת לצבי שצריך לקרב את האינטימיות ביניהם, בגוף
ובנפש, כדי להתחבר להרמוניה של העולם. גם אמרה לו, שאם יהיו
בקרבה חזקה, ירגישו הרבה חום עוטף ומלטף, ושהיא מעריכה את
צניעותו. דבריה שימחו אותו והיה מחבק אותה חזק, וכשהתחבקו
והתנשקו הרגישה את הקרבה הנעימה של סוניה המורה ליוגה.
הם כמעט לא רבו, והיו מתקרבים הרבה גופנית ומדברים על דברים
מאוד אישיים כמו על מה שהם מרגישים כלפי חבריהם הקרובים
והרחוקים. צילה סיפרה לצבי שיש לה חברים גאים וחברים ביישנים,
חברים עוצמתיים ומוחצנים וחברים עדינים ומופנמים. צבי חשף
בפניה לראשונה, שעד עכשיו היה קשה לו בחיי החברה ולא הצליח
לתקשר היטב עם חבריו ועם אנשים בכלל, ועכשיו שהיא נותנת לו
מעצמה הוא יותר בטוח בעצמו ונותן שמחה וחיוביות לחברים אז
הקשרים מצליחים פלאים. הוא יוצא עם חבריו לעיר, לסרטים
ולהצגות, והם צוחקים ומאושרים ביחד. צילה אמרה שהיא שמחה לשמוע
ושכל מה שטוב לו טוב גם לה. אז היה מחייך בקסם ומחבק אותה חזק.
הוא גם סיפר לה שהוא פוחד מהעתיד, אולי פתאום יאבד את העבודה
ואת הצלחותיו בחיים, אבל שבזכות יחסה החדש אליו הוא מצליח
לתכנן את מעשיו העתידיים יותר בביטחון ובבירור, אפילו רושם
אותם לעצמו.
כעבור שנתיים, צילה עזבה את שיעורי היוגה. הרגישה שאינה זקוקה
להם יותר. הרגישה משוחררת. במשך השנים הבאות היא חלתה כמה
פעמים בחורפים, וצבי שהה אתה שעות, הכין לה תה חם ודאג לה יותר
מתמיד.