עמדנו בקופות העצמאיות
אלו שם בסופר
שם נבחנו אם אנחנו ישרים
או יוצאים מהפסים
את יחד עם בתך בת העשר
העברתם ערימה ענקית של מוצרים
המחשב צפץ ושוב צפץ
כול פעם שהסכים עמך
הילדה שלך מנסה לעזור
לארוז בשקיות
את האוכל שלא יחזור
מידי פעם מרחפת
לוקחת מצד אחר
מקופה אחרת
את השקיות העבות
לא מסתפקת בדקות שלפניה
ראיתי אותך לפני כמה דקות
עוברת במעבר הגבינות
לבושה פיג'מה זולה
שלא יכולה להעמיד פנים שהיא אחרת
גם לא טרנינג או גירסת גברת
נעלי בית בשקל
אשה בת שלושים או ארבעים
שרידים של נזקי סיגריות על הפנים
כאילו אמרת לכולם  קפצו לי
אני שמה עליכם פס
אלבש מה שמתחשק לי
כי אני בעל הבית של כול העולם
גם של הסופר
לא סופרת את כולכם
רגע
קפצתי מהקופות העצמאיות לשם
בתך הכניסה לאט מצרכים לתוך שקית
לכמה שניות תקשרנו
היא נתנה לי באדיבות את הקבלה שלי
שיצאה מהמכונה בצד הקרוב אליה
אמרתי לה תודה בלבביות
חשבתי לעצמי איזו ילדה אדיבה
לשניה היא הסתכלה בפלאפון
והנה הגיעו הצעקות
הוצאת עליה את כול הרפש
את כול מה שעשו לך בילדות
לא סיננת ולא בגרת
איימת עליה שאם היא לא תמשיך לארוז
(את הזבל שאת קונה למשפחתך)
תתני לה כאפה
איזו מילה מהודרת
ואני את נשמתי עוצרת
מנסה להחליט אם להתערב
אם להוציא מילה
למרות שלא פחדתי
מהתגובה
המשכת לצעוק עליה
את יודעת רק לבקש
אבל לעזור אתם לא עוזרים לי
יודעים רק לקחת
כך ליד כולם
אבל לא ראיתי אם האחרים שמעו
אני פשוט הייתי בקופה לימינך
כול כך רחמתי על הילדה
אבל שמתי לב
שהיא לא לוקחת ללב
כנראה שהתרגלה
האשה עם הפיג'מה המשיכה
לקטר נראת כמנסה לשכנע את עצמה
בצידקתה
אומרת חצי לעצמה חצי לאוויר
כבר יומיים עליתם לי על העצבים בבית
כנראה שהילדה לא הלכה לביה״ס
לביה״ס מקום בריחתה
זה קרה בשעה שהבוקר מתקרב לצהריים
ואתם שואלים איך יש אלימות בביה״ס
ההורים מרביצים לילדים
הילדים מרביצים לילדים
מתבגרים
אח״כ מבלים בכול מיני
מוסדות כלואים
אם הייתי אומרת לה כמה מילים
הייתי אומרת לה
הילדה שלך מסכנה
תניחי לה
אפשר לחשוב מה היא עשתה
את יודעת שזה לא חוקי לאיים על ילדים
את יודעת איך את פוגעת בנפשה
ואיך זה ישפיע על עתידה
משערת שהיית צועקת עלי
לפני שהייתי שופכת בפנייך את כול המגילה
כול הגוף שלך היה בטראנס
אפילו להניח לרגע יד על כתפך
לא היה אפשר
עצוב היה לי שלא ידעתי
מה עלי לעשות
עצוב היה לי לחשוב
שהילדה חוזרת לביתך
והכול חוזר חלילה יום אחרי יום
אולי מגיל ינקותך אולי משלה
ומשום מה המילה שלא יוצאת לי מהראש
היא המילה
כאפה