שְׁלוֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לָאָדָם:
אֶחָד- מָה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִימּוֹ
וְאֶחָד- מָה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּנֵי אָדָם
וְאֶחָד- מָה שֶׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ
טוֹב מִכֻּלָּם מָה שֶׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ

(מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא, פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל סִימָן א')

בּוֹחֵר לוֹ  בְּשֵׁם שֶׁיִּיתֵּן לְעַצְמוֹ
וְלֹא בְּאֶחָד שֶׁנָּתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִימּוֹ

פּוֹשֵׁט מֵעָלָיו אֶת הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ
לוֹבֵשׁ הָאַחֵר-בִּמְקוֹמוֹ

מְרוֹמֵם הָאֶחָד מִכָּל הַשֵּׁמוֹת
אוֹהֵב וְרוֹצֶה בּוֹ מֵרַבִּים אֲחֵרִים

מְקַדְּשׁוֹ בְּמוֹצָא פִּיו וְלִבּוֹ
מְשַׁבְּחוֹ בְּאָזְנֵי עַם וְעֵדָה
בְּאָזְנֵי קָרוֹב וְרָחוֹק
מַנְצִיחוֹ בִּפְנֵי פְּקִיד זֶהוּיוֹת

מֵפִיץ דְּבַר הַשֵּׁם בָּרַבִּים
מַרְגִּיל בּוֹ אֶת פִּי חֲבוּרַת יְדִידָיו
אֶת פִּיהֶם שֶׁל שִׁבְעַת אֶחָיו
וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתָיו

דָּבֵק בַּשֵּׁם וְאוֹהֲבוֹ

וְהָיוּ הוּא וּשְׁמוֹ
לְבָשר אֶחָד

בְּחִירָה בְּשֵׁם שֶׁלֹּא עַל פִּי זֶלְדָּה