|
צְלִילֵי בֹּקֶר נוֹשְׁקִים הֲוָיָה
מִתְעוֹרֶרֶת
אֶל מִלּוּאָה.
וְהַזְּמַן אוֹחֵז אוֹתִי אֶל הַחֲוָיוֹת,
אֶל ש-ְמָחוֹת הָאָדָם.
אֲנִי שׁוֹשַׁנַּת הַלֵּילוֹת אוֹהֶבֶת
לֶאֱהֹב אֲנָשִׁים טוֹבִים בְּהַרְבֵּה
אֳפָנִים שֶׁל אַהֲבָה.
מְלוֹא כַּפַּיִם חִבָּה אֶתֵּן לְנַחַת
חַיִּים
וּלְאֹשֶׁר קָבוּעַ בְּחַיַּי.
אסנת אלון גוילי - כל הזכויות שמורות |
|
|
אינני חגב
אך כואב לי הגב
אני לא מאוהב
(כי אינני זכר
מתועב)
או בקיצור:
"פיקאצ'ו אני
בוחרת בך!"
לחמניה צלויה
יוצאת מההקשר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.