אני הייתי היחיד שנולד קטן ושחור. עד כמה שחור? שחור כל כך עד
שבלילה, אם הייתי שוכב בשקט ולא זז, אפילו אימא לא הצליחה
לראות אותי. בגלל זה היא קראה לי לילה. אבל אז גילתה שאני
חתול בן ולא חתולה בת, אז היא תיקנה ללִיּלוֹ. יותר מאוחר
גיליתי שזה היה רק שם זמני. השם שלי התחלף כל כך הרבה פעמים,
כי אף פעם לא הצלחתי לומר לאחרים מה השם המדויק שלי, אז בכל
פעם שפגשתי מישהו הוא קרא לי בשם אחר, אבל על זה אספר לכם
מאוחר יותר.
אז כבר הבנתם. אני חתול שחור, מסוג החתולים שחלק מהאנשים
קוראים להם א-שְׁווַארְצֵה חיה, שזה בקיצור חיה שחורה, אבל
לא בקטע נחמד, אלא לעגני. אני דווקא חושב שאני חתול מאוד
מיוחד. בהתחלה, כשבכיתי והתלוננתי, אימא ניחמה אותי וגילתה לי
שאני לא שחור לגמרי כי יש לי כמה שערות לבנות על הבטן. אחר
כך, כשלמדתי להתלקק בעצמי, גיליתי אותן בעצמי. יש לי גם כתם
לבן קטן על הרגל הימנית הקדמית. הוא כתם קטן מאוד וצריך
להתאמץ כדי לראות אותו, אבל אימא הרגיעה אותי, "אתה יודע,
אנשים לא אוהבים חתולים שחורים, אבל הרגל הימנית שלך תציל
אותך כי היא לבנה." נו, אימא'לה, אשרי המאמין! היא גם סיפרה
לי שאין בנמצא חתול שהוא שחור לגמרי מכף רגל ועד ראש. תמיד
יופיעו כמה שערות לבנות, אבל לא כולם יטרחו לחפש אותן, אז הם
רואים שחור וצועקים, "הנה, זה חתול ממש, אבל ממש שחור,
טפו-טפו-טפו!"
אני לא מבין למה צריך לפחד מחתול שחור. האם אתם יודעים מאיפה
זה הגיע? אם אתם סקרנים אתם תמיד יכולים להיכנס לספרייה
ולחפש. אתם בטח תמצאו את התשובה, אבל אני רק חתול. נכון, חתול
שחור ובינינו גם חתול חכם, אבל אני עדיין לא יודע לקרוא
ולכתוב אנושית, אז תבדקו לבד, טוב?
פעם אימא הבטיחה לי שכשאגדל ומישהו יחליט לאמץ אותי הוא ייתן
לי שם אחר, יפה יותר. מצחיקה אימא שלי... מי בכלל ירצה לאמץ
חתול שחור? את האחות הלבנה שלי לבטח ירצו לאמץ, ואולי גם את
אחי השחור־לבן, אבל אותי? אצטרך להסתדר לבד, והייתי אף מוכן
לכך, כאילו שהייתה לי ברירה אחרת. זה מה שקורה כשנולד חתול
כמוני, קטן ורעב תמיד. ושחור.
פרק מתוך הספר נפרטיטי ואוראו = עכשיו באתר עברית וחינמי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.