על מדף אחד שבתוך מחסן הרוחות
מדף לא מרכזי או יוצא דופן
מונחים דפי חיי המצהיבים מזקנה
חלקם קמוטים בתבנית קמטי פני
בין דף לדף יש רוח גדול או קטן
לא מסתירים זה את זה מן האור
קרן שמש מפזזת על אותיות
כאלו היא קוראת בקול שקט רועם,
מדלגת מענין לעניין ושוב לעניין
מבלי לדרוש סדר או המשכיות.

דיו שהתייבש מזמן במכבש הדפוס
עוד מחזיק בתוכו תנועות קטנות,
לא רצוניות כמו זיכרונות שלא הושלמו
ולא נמחקו, זיכרונות נשכחים.
יש דפים שנוטים קצת זה אל זה,
לא עד כדי מגע רק כדי להטות
את האויר לכוון משותף רק לרגע.
ויש אחרים שנשארים זקופים,
שומרים על רווחים זוהרים
כמו על מידה פנימית של שקט.

אין ספור אחד שנבנה מכולם,
אלו רק חיים שחייתי כבר
אין יד שמאספת לקשר,
רק המדף השקט הצדדי
נושא את הקרבה המפזרת
של דברים שנכתבו בזמנים שונים
וממשיכים להיות, ממשיכים להיות
זה ליד זה, בלי מרחק או קרוב
במדף מתחתיו מנחים עוד דפים
ספור חייו של מישהו אחר


ויש אחרים שנשארים זקופים, שומרים על רווחים זוהרים
כמו על מידה פנימית של שקט.
https://youtu.be/Jwh2181DUhA