בשמונה השנים שחלפו
מאז הסתלקת אל הים
דרך שמי שבת עזים
לא העזתי לברך את המועד
להרויח
לשמוח
להריח שמן על זהב על עשן
מוגש לי בעיניים יחפות
שמעטרות נס אסור

הפוגת לחימה  
ענייה וטבעית
של בני המערב המתבגרים
בארץ שחלמו למענם
מלמדי השפה
שמשי היכלי לימוד
בנותיהם עטויות האמונה
וכל מי שידו טמונה
ואוחזת בדש
של מתנגדי המשטר
ההולכים ונמחים ממילא

אני מקבל את החג
שסבי סירב להכניס אל ביתו
בשלווה יחסית
ומתנחם בעיניים אוהבות
מנועות ומלאות ופוצעות
שמזכירות לי
שיש בי עדיין כוחות ואמונה
הגם שחטאיי רבים ומרים
הרבה יותר ממה שראוי
או כדאי
ושסופי ידוע ונהיר
ורק הנסיבות והתזמון
עדיין לוטים
וממתינים לשעתם הנכונה

(בקרוב אוכל להישטף
בידיו הקרות
של דודי לי
הממתין לי בקרית החיים
לטקס סופי של הטמנה
והשלכה
ונשיאת דברים טובים
מהולים בבוז וחנופה)

את הפקודה לנצור את האש
אני מקבל במועדה
ומתעלם ממנה שעות ארוכות
במהלכן אני טובח
בכל מה שמעז להימצא
בטווח הירי שלי
בלי מהלך סדור
ונוהל המתה תקני

רק מעצור בכלי הנשק
בולם את נהר הדם
ואני ניעור באחת
לצלילי זעקות שבורות
מפי חיה נמלטת מהירה
שרצה בגבה אליי
תוך שהיא צורחת פסוקים
ומטילה שתן בטפטוף קבוע
אל האדמה

עם שיבתי למשפחתי
אני מזהיר אותם
שלא יבטחו בי עוד
וימדדו תמיד את צעדיי
שכן זוועות הלחימה
המענגות והמשחיתות
מצאו אחיזה ומצע
ואין לדעת
איפה ואיך יסתיים הערב
והאם יינתן לי להקיץ
ומה יאמרו המילים
והאם יעלה בידי לרשום
את קווי המתאר הכלליים
של קורותיי וסודותיי
כספן צייד
הבקיא בתולדות הימים
ובמינוני הרפואות הממיתות

כל כוחותיי
חדלו
נגלו
הוגלו
ואז נתלו
על עץ גבוה
במרכז הקסבה ההרוסה

הגם שאין לי עוד תקווה
או כוונה
לשפר את מידותיי
להחלים ולהשלים עם חוליי
להודות בחטאיי
הרי שאני עדיין אותו
ילד רך
שנבגד במעמד ההר
ובמעמד החוף
שנותר
למרות ובגלל ובמקרה
אותו ילד
רך ומאזין
מהיר פענוח
אלים ומתוח
נכון להכות
או לאהוב
מה שיבקשו לקחת
ולקבל

בני בכורי
מחזיר את הפסח לביתי
והוא עדיין לא בן וו שנים
הוא מבקש ממני
שאעמוד בשבועותיי
עליהן סיפרתי לו לפני השינה
ואני מוצא את עצמי
מקיים הלכות
ואוהב את התורה
בלי להיכנע או להודות
שהובסתי
תוך הפניית גב מיואשת
לבורא האוהב
שאינני חש עוד באהבתו

אני מרבה בהגדה
נגד רצוני
ובני מודה לי
ומבקש להזכיר לי
בפני מי
ועד היכן
אני עומד

מנגנוני התנועה שלי
מתחילים להראות
סימני פגיעה
ארוכת טווח וזרוע
ומהירותי לא סדורה
ובלתי מדידה

נשותיי מתקבצות
במערה אחת
שכבשתי לפני שנים רבות
כשעוד הייתי כוח עולה
בדרך אל תהומות הפסגה

אינני שב לאש ולחיבתן ולמזון
למרות גילי
ושיניי המתקהות
ונסדקות
לכדי פתיתי סידן נאים

האדמה מברכת אותי
בבואי לשלום
ומטילה בי את כל החולי והרוע
כדי לעמוד על טיב כוונותיי

אני מוצא לעצמי מחסה זעיר
ונקודת צפייה
וממתין לדברים
שממילא לא יקרו
כל עוד אני נושם נושף

בניגוד גמור לתחזיות
שמרניות יותר או מעט
אני מצליח להניח מלכודות יעילות
בחלקת הבר הדלה
בה אני צד ומלקט כעת

חיות הסבך מתפתות
בלי לראות את הדק הפלדה
הדרוך והחיישני
שפיו עטור שיניים חלודות
ופעולתו רעה
לפעמים נותרת החיה פצועה
ואני מתיר אותה
ומניח לה
למצוא לעצמה סועד אחר
פחות להוט ממני

משהו בי מתנער
ודורך את הפלדה בשנית בלי היסוס
תוך שאני מפזר בריכוז
עזרי הסוואה
לטובת המשך הציד
והריגת הניצודים

מרדפיי מועטים
ונושאים פרי
תמיד

אני מודה
בפה ריק
שמידותיי מושחתות כעת
כשם שהיו
ושאני מבין
את חומרת מעשיי
ואת עמידתם הגסה
בניגוד לאמות המוסר
שהושתלו בי ונדחו
פעם אחר פעם אחרונה

מובן לי
וידוע לי
כי בגין פשעיי
יימצא לי גרדום
או לפחות תא החזקה
ושאמות כנוע וצלול
על ברכיי סוף סוף
דומע ושקט

אוכל להסיר
את צבעי המלחמה
מפניי במריחות ארוכות

נשותיי ירקדו למעני באש
ויהיה לי מפלט של אמת
ואחוזת שלווה
שרצפתה אבן מלח
וקירותיה זכוכית חלב

בשיאו  של ערב הוללות רב התרחשויות
מתמוטט מנהל התפעול
לאחר ארבע כוסות משקה
ושיחה מהירה ומאומצת
בה מתגלים כישוריו האמיתיים

הוא מאבד את הציווי
על החשובים  שבמנגנוניו
ברגע אחד מהיר ומעורר פליאה
ושמחה רעה מהולה חמלה

אני צובע את פניי
ומנחם אותו בלי אהבה
עד שהוא נזכר בשמו
ובזהותו האמיתית

האישה עימה בילה
מתנדבת
להשיב אותו למשפחתו
ולהימלט

אני שב לביתי ומחייך
אל מול גלי המתיישבים
המזנקים מסיפוני הארמדה
ומתכוננים להכריע את כולנו
בקרב או במיטה  
מכות קשות ומהירות
בבטן הרכה
שנחבלה וצולקה
ושרדה
כדי לספר