וּזְמַנִּים אוֹמְרִים הַלֵּל
עַל יְמֵי שֶׁמֶשׁ מוּפַזִּים,
וְטַל בּוֹקֵר מֵעִיר אַשְׁמֹורֶת
תִּיכוֹנָה .
בּוֹקְעוֹת זְרִיחוֹת הַנֶּפֶשׁ
קְרוּמֵי חַיִּים וַעֲש-ִיָּה רַבָּה
בָּהֶם.
נוֹצְרָה הֲוָיָה  בִּתְכֵלֶת שָׁמַיִם אוֹחֶזֶת תְּפִלָּה.
גַּעְגּוּעִים לְבָיִת מְבִיאִים
בְּכַנְפֵיהֶם ש-ְמָחוֹת מְרַעְנְנוֹת
יָמִים אֲחֵרִים.
וּדְרָכִים רַבּוֹת הוֹבִילוּ חַיַּי
לְאַהֲבַת הָאָדָם.



אסנת אלון גווילי - כל הזכויות שמורות