|
עוֹלְלוֹת חַיִּים הֵן לִפְעָמִים
גַּעְגּוּעִים לְזִכְרוֹנוֹת
וְאַהֲבָה אוֹחֶזֶת אוֹתִי לְיָמִים שֶׁל פַּעַם.
נַעֲרָה הָיִיתִי וּבָגַרְתִּי
וְנִשְׁזְרוּ בִּי פִּרְחֵי עָתִיד
שְמֵחִים אֲרוּגִים בֵּין
דַּפֵּי הַזְּמַן לוֹחֲשִׁים
זְמַנִּים חֲדָשִׁים.
כְּנַעַן שֶׁלִּי בּוֹנָה צְעָדַי בְּחֶדְוָה מוֹלִיכָה
אוֹתִי
אֶל נְהָרַת הַזְּמַן.
אסנת אלון גוילי. כל הזכויות שמורות |
|
|
יום אחד הדלקתי
את הרדיו ולא
דיווחו על
פיגוע
או על שיכור
שדרס הולכי רגל
וגם לא על סוטה
שאנס באכזריות,
ואף חייל לא
נחטף
ואז...
אז התעוררתי!
מאחת שנמאס לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.