מוגלי שוב נשאר בבית לבד.
התריס פתוח עד חציו, הוא מקשיב ללילה.
שני דורבנים נוברים בשיחים ליד בלוני הגז. תיכף הם ירוצו.
השכנים יורדים במדרגות למקלט.
רעם. יירוט. טיפות על הגג והמזגנים.
שתי רוחות משחקות שח בלי לוח בפינת הסלון.
הוא אוסף את רגליו, קרוב קרוב,
מסתיר בגופו את כתם הפיפי על השטיח.
נו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.