בשיעוריי
ניתן המידע לרוב
בעקיפין
כהפצצה מן האוויר
שאיננה יודעת להסתיים
ותלמידים רבים
זוכים לתקופת הסתגלות
קצרה ומטלטלת
בה אני מטיל עליהם
מפתחיי הרבים
פצצות ופגזים למכביר
כדי לרכך את הקרקע
לפני שאני פולש לאדמות
מלאות הפראים והפחם
ומצמיח בהם ידע
ויכולת
וסקרנות  
וכל זאת נעשה
ללא חליפות הצלה
תחת אספקה יציבה
של חומרי זירוז והאטה

רובם לומדים לשחות
אם לא לצוף
ומעטים הטובעים והנוטשים
שכן הכשרתי טובה
והרגליי נסבלים
למעט במקרים הקשים
של הלומדות המבקשות
ללמוד עוד ובלי תנאים
בכל מקום ושעה
בעונג ובאשמה
שתומר בשער חליפין גבוה
ומפתה במיוחד

אני מתקשה לתרגם
את האח
שהרג באחותו
כי לא רצתה
שתינשא
לבן כיתה
שאלוהיו אחר

פנייך
צפים כל חצי שנייה
ומותירות שובל
הד צבעוני
שמאפשר את המשך עבודתי
בלי הפרעה
מסוגך.

אני מתקן את הערבית
של ההורג
ומתרגם אותו
בלי כעס
שכן לכל אחד מהם
תמיד לוחש אלוהים
ונגד לחישות מוות
מצד הבורא
אין תרופה

את חומקת ממני
כדי שאוכל לשוב ולנסות
לאחוז בך
בידיים בטוחות
על גופך החלקלק המסרב להירגע
בין המלחמה
למשפחותינו
ולאמת העצובה

את מנסה
לחדול ממני
ואני מתרחק ממך
בצעדי ענק
כדי לזנק עלייך ממעל
או כדי שתימלטי את לענפיי
בזמנך הקצוב
ששנינו יודעים
שאיננו קיים

כשנביט סוף סוף
אחד בעומק השנייה
לא יהיו עוד
זמן
ומרחב
וקולות
רק שכינה
והתוודעות כלה לחתנה
שהוחמץ וניתן לאחרת
את תהיי זאת
שתיקח את הפחד
ותכלא אותו בלי סורג
כדי שנוכל
לטעום את היופי
בדממה
של מושבת הפועלים האחרונה

את כל זה אסור לי לגלות לך
או לשווק בקרבתך
ואת מנועה מלדעת
את מה שידעת לפניי
בעומקה של הכיתה
בה אני מתוודה
בבקרים בעמידה

הרי כבר ראית
את כולי
וכעת רק נותר לך
לראות אצלך
ולהראות אצלי
בלי למות
ובלי לפזול
בהזדמנות הקרובה

סבי היה עומד מול הארון
וחובט בחזה
באגרוף רך
ומבקש מאלוהים שימחל
ויניח למענו מקום לצד הכס
או לפחות לרגלי המכתבה

אבי היה שותה
מול אותו ארון
וחובט באמי
בידיים פתוחות
ומאשים את האל הטוב
בכל כשליו
שמלכו בו בלי כתר

אני לעומתם
עומד מול ארוני
ומביט אליו בלי פחד
או משיכה מיוחדת
ועוד רגע ארים קרסוליי
ואזנק לתוכו
והוא יהיה לי בית
כמו שהיה לקודמיי

אחרי אקסטזת הגילוי
של חשיפת מיקומה
מתרחש בחיי נס
שעיקרו מציאה
אותה אני מאבד
לפני שאני מספיק
לייצב את אחיזתי
ולחוש במלואה

גופי קורס
חום מוצא מאחז באיבריי
ואני משתתק
לעשר שעות
בלי יכולת הנעה
או הצתה
במיטתי

ילדיי באים
ומנחמים אותי
ואני קורס על קומתי התחתונה
ומאזין לגשם
בלי אוזניים ואמונה

לפתע, מבלי שנתבקשה לעשות זאת, שולחת לי הצורפת חדת העט מסר חי
ונטול בהלה.
מילותיה נקראות פעם, פעמיים
ואז נחרתות
ומתקבעות
ומתבצרות בי

הלילה כשאבוא אליו
אתה תהיה שם,
לא אפחד יותר
לא אדבר על כבוד
אאזין לליבי ולגופי
לא יהיו אשמים ולא שותפים לפשע
רק אני ודמותך
והחטא הפרטי שלי
אפילו אוהב אותו יותר מתמיד
כמו שדמיינתי את אהבתנו

אוכל לגעת ואז להביט
להרגיש בלי חיץ
מבלי לבזוז אוהל אחר
אפגוש את כולך
אהיה בחלקתך
תנגן לי בכל כליך
תאמר מילים
רכות פריכות
גופי ינוע בכאב
לקצב ועצב מילותיך

נוכל להודות
על מה שניתן לנו
נס מאוחר
של ילדים תועים בחצר
בין משחקי הכדור
ושערי הפרחים

אוהבים אסורים
בעלי משפחות הגונים
חוטאים
מחפשי עופרות נואשים
בהפסקה גדולה
שתסתיים בפעמון
או בהליכי שחיטה