נכתב על ידי משה חסדאי ומאיר

ביזיונות מעלים אדם,
ומגלים עומק נעלם,
מן העפר צומח אור,
ובלב נולד מקום טהור,
כל עלבון מכיל השגה,
סמויה גלויה וקסומה,
כל שבר בונה זריז גשר,
כמעין המתגבר חיזוק לקשר,
מי שמהדהד והוא לא נשבר,
נעשה כלי לאור היקר.

כל צרה בה חסד נגלה,
שדרך לאושר מובילה,
מתוך סבך עולה קול זמיר,
והלב נהפך לנרו הבהיר,
עקב נולד נפל ואבד,
נפתח זה הסוד מאין יד,
בכל קושי נזעק הוא צמיחה,
תוך חושך מתגלה מנוחה,
מי שמהדהד והוא לא נשבר,
נעשה כלי לאור היקר.

אז ביזיונות מעלים אדם,
ומגלים עומק נעלם,
מן העפר צומח אור,
ובלב נולד מקום טהור,
כל עלבון מכיל השגה,
סמויה גלויה וקסומה,
כל שבר בונה זריז גשר,
כמעין המתגבר חיזוק לקשר,
מי שמהדהד והוא לא נשבר,
נעשה כלי לאור היקר.

מי שמהדהד והוא לא נשבר,
נעשה כלי לאור היקר.

מי שמהדהד והוא לא נשבר,
נעשה כלי לאור היקר.


מי שמהדהד והוא לא נשבר, נעשה כלי לאור היקר.
אז ביזיונות מעלים אדם, ומגלים עומק נעלם.