בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן
אֲנִי מוֹדֵד אֶת הַזְּמַנִּים
לְמָשָׁל דַּיְסָה,
אַף פַּעַם לֹא מוּכָנָה
עַל הַדַּקָּה,
אָז כְּשֶׁתִּהְיֶה אַזְעָקָה,
תּוֹךְ כַּמָּה זְמַן אָגִיעַ
לְמֶרְחָב מוּגָן?

בִּשְׁבִיל מָה יֵשׁ לִי שָׁעוֹן?
זֶה שִׁגָּעוֹן,
הַזְּמַנִּים מְבֻלְבָּלִים,
לְמָשָׁל בַּחֲלוֹם,
הַתְרָאָה מַבְחִילָה
וַאֲנִי בַּמָּמַ"ד
תּוֹךְ שְׁנִיָּה,
אֵיךְ זֶה בְּדִיּוּק קָרָה?

וְהַטִּיל הַזֶּה,
הַמִּתְפַּצֵּל
אֵיפָה הוּא יִפֹּל?
וְאֵיךְ לְחַשֵּׁב
אֶת מַסְלוּל הַפְּצָצוֹנוֹת?
וְשִׁבְרֵי יֵרוּט
מַגִּיעִים
בִּגְדָלִים שׁוֹנִים
לְכָל חֲתִיכָה,
לָמָּה אֵין לָהֶם מִדָּה?

לְמָּה לְצַפּוֹת
כְּשֶׁאֵצֵא מֵהַמִּקְלָט,
אוּלַי אַמְתִּין שְׁנִיָּה
וְעוֹד שְׁנִיָּה
וְעוֹד,
כְּלוּם לֹא צָפוּי
וְהָרְשׁוּת בְּכָל רֶגַע
נְתוּנָה לְשִׁנּוּי.

אֵיזֶה כֵּיף לְאֵלֶּה,
שֶׁסּוֹמְכִים עַל הַשְּׁכִינָה,
שֶׁיּוֹדַעַת בְּלִי שָׁעוֹן
לְהִכָּנֵס לְשַׁבָּת
בְּחָמֵשׁ וַחֲמִישָׁה.

כָּל כָּךְ מְסֻדָּרִים
עִם זַעַם הָאֵל,
שֶׁנּוֹפֵל
עַל צַדִּיק נִסְתָּר,
רוֹצֶה אוֹתוֹ כְּבָר
עַכְשָׁיו
בִּמְדֻיָּק
לֹא בְּמִקְרֶה.
לְכָל דָּבָר הֶסְבֵּר
בְּדִיעֲבַד.