לֹא קָרָאתִי לָךְ
וְהַדֶּלֶת נַעֲנְתָה.
אוֹת אַחַת נָשְׁרָה מִן הַלַּיְלָה,
וְהָאוֹר נִזְכַּר בְּעַצְמוֹ ,
בְּלִי שֵׁם, בֵּין נְשִׁימָה לִנְשִׁימָה.

הֲבָרָה אַחַת נִנְעֲצָה,
כְּמוֹ "וַיְהִי" שֶׁטֶּרֶם הֻשְׁלַם
וּכְבָר הִטָּה אֶת הַזְּמַן.
אֲדָמָה רַכָּה שֶׁל הֶבֶל פֶּה
נִבְקַעַת לְאַט,
ּומִתּוֹכָהּ עוֹלֶה גַּן שֶׁלֹּא נִשְׁתַּל.

וְאַתְּ , לֹא צוּרָה וְלֹא מַרְאֶה,
אֶלָּא הֵד הַנֶּאֱסָף סָבִיב הֲבָרָה.
רֵיחַ דּוּדָאִים נִסְפָּג בָּאֲוִיר,
לֹא פְּרִי וְלֹא זִכָּרוֹן,
מַשֶּׁהוּ מָתוֹק־זָר הַמְּחַפֵּש- מָקוֹם.

"בּוֹאִי" לֹא נֶאֱמַר,
וּבְכָל זֹאת הַשְּׁבִילִים הִסְתַּדְּרוּ מֵעַצְמָם ,
כְּמוֹ שִׁיר יָשָׁן שֶׁזּוֹכֵר אֶת גּוּפוֹ
עוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּכְתַּב.

יָד נֶעְלָמָה הוֹפֶכֶת אֶת הַדַּף.
וְאֵין דְּיוֹ, רַק תְּנוּעָה.
וְהַמִּלִּים ' כְּבָר אֵינָן עָלַיִךְ,
הֵן מִתַּחַת לָעוֹר שֶׁל הָעוֹלָם:
שָׁרָשִׁיּוֹת. שׁוֹתְקוֹת.

כְּמוֹ גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן הַנּוֹפֵל מִבִּפְנִים,
וְהַשֶּׁקֶט נִסְגָּר.
נִשְׁאָר רֶמֶז לְדָבָר שֶׁנֶּאֱמַר;
לֹא כְּדֵי לְהִשָּׁמַע,
אֶלָּא כְּדֵי לִהְיוֹת.