לֹא קָרָאתִי לָךְ
וְהַדֶּלֶת נַעֲנְתָה.
אוֹת אַחַת נָשְׁרָה מִן הַלַּיְלָה,
וְהָאוֹר נִזְכַּר בְּעַצְמוֹ,
בְּלִי שֵׁם, בֵּין נְשִׁימָה לִנְשִׁימָה.

הֲבָרָה אַחַת נִנְעֲצָה,
כְּמוֹ "וַיְהִי" שֶׁטֶּרֶם הֻשְׁלַם
וּכְבָר הִטָּה אֶת הַזְּמַן.
אֲדָמָה רַכָּה שֶׁל הֶבֶל פֶּה
נִבְקַעַת לְאַט,
ּומִתּוֹכָהּ עוֹלֶה גַּן שֶׁלֹּא נִשְׁתַּל.

וְאַתְּ , לֹא צוּרָה וְלֹא מַרְאֶה,
אֶלָּא הֵד הַנֶּאֱסָף סָבִיב הֲבָרָה.
רֵיחַ דּוּדָאִים נִסְפָּג בָּאֲווִיר,
לֹא פְּרִי וְלֹא זִיכָּרוֹן,
מַשֶּׁהוּ מָתוֹק־זָר הַמְּחַפֵּש- מָקוֹם.

"בּוֹאִי" לֹא נֶאֱמַר,
וּבְכָל זֹאת הַשְּׁבִילִים הִסְתַּדְּרוּ מֵעַצְמָם ,
כְּמוֹ שִׁיר יָשָׁן שֶׁזּוֹכֵר אֶת גּוּפוֹ
עוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּכְתַּב.

יָד נֶעְלָמָה הוֹפֶכֶת אֶת הַדַּף.
וְאֵין דְּיוֹ, רַק תְּנוּעָה.
וְהַמִּלִּים ' כְּבָר אֵינָן עָלַיִךְ,
הֵן מִתַּחַת לָעוֹר שֶׁל הָעוֹלָם:
שָׁרָשִׁיּוֹת. שׁוֹתְקוֹת.

כְּמוֹ גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן הַנּוֹפֵל מִבִּפְנִים,
וְהַשֶּׁקֶט נִסְגָּר.
נִשְׁאָר רֶמֶז לְדָבָר שֶׁנֶּאֱמַר;
לֹא כְּדֵי לְהִישָּׁמַע,
אֶלָּא כְּדֵי לִהְיוֹת.