לֹא עוֹד אֶפֹּל עָלֶיךָ לְנֵטֶל
לֹא עוֹד לַשָּׁוְוא תְּבַקֵּשׁ אֶת הַדְּרוֹר

לֹא תְּרָפִים יִישּאוּךְ, אֲחוֹתִי, מִדֶּרֶךְ אֶפְרָתָה
דוּדָאִים לֹא יְבִיאוּךְ מִשָּׁם עַד הֲלוֹם

רְאִי אֲחוֹתִי
פֹּה בִּמְעָרַת הַקֶּבֶר שׁוֹכְבִים שְׁנֵינוּ יַחַד
פֹּה בִּמְעָרַת הַקֶּבֶר טְמוּנִים אָנוּ לָעַד

לִמְנוּחָה אֲרֻכָּה נַנִּיחַ רָאשֵׁינוּ
אֲנִי וְדוֹדִי
רֵאשִׁית אוֹנִי
רֵעִי, יְדִידִי

אֶעֱצֹום אֶת עֵינַי הָרַכּוֹת
עֵינוֹת רֹךְ
אֶל מוּל עֵינֶיךָ שֶׁאָהֲבוּ אַחֶרֶת

בָּנֵינוּ הַשִּׁשָּׁה יַעֲלוּ אֶל קִבְרֵנוּ
וְעִמָּם תִּגְהַר גַּם דִּינָה הַיַּלְדָּה

שִׁמְעִי אֲחוֹתִי
זוֹ אֲנִי הַשָּׁרָה
אֲנִי לֵאָה
אֵם יְהוּדָה