אַחֲרֵי דְּמָמָה אֲרֻכָּה, הַשֶּׁלֶג הִגִּיעַ
מִמָּקוֹם שֶׁבּוֹ דָּבָר לֹא מַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת
וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הַזְּמַן.
הַשָּׁמַיִם שֶׁהַשֶּׁלֶג נָשַׁר מֵהֶם הֶחֱוִירוּ
וְנִלְחֲמוּ עַל כְּבוֹדָם
כְּמוֹ כִּבְש-ָה גְּדוֹלָה
טֶרֶם גְּזִיזַת הַצֶּמֶר.

הֶחָתוּל שֶׁאָסַפְתִּי
אֶתְמוֹל מִתַּחַת לַמַּדְרֵגוֹת
יוֹשֶׁבֶת אִתִּי אֵצֶל הַחַלּוֹן, נִדְהֶמֶת, כִּי
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נוֹצוֹת, וְאַף לֹא צִפּוֹר אַחַת!
הַשֶּׁלֶג הִצִּיעַ אֶת שֻׁלְחָנוֹ עִם מַפּוֹת נְקִיּוֹת,
הֵשִׁיב אֶת הַסֵּדֶר לַבַּיִת שֶׁלּוֹ.

רוּחוֹת רְפָאִים רְעֵבוֹת הִתְהַלְּכוּ
עַל הָעֲרוּגוֹת הַלְּבָנוֹת. יָכֹלְנוּ
לַעֲקֹב אַחַר הַלְּבָבוֹת הַשְּׁבוּרִים
לְפִי הָעֲקֵבוֹת שֶׁנִּטְבְּעוּ בַּקְּרוּם הַקָּפוּא
טֶרֶם שֶׁהַמְּפַלְּסוֹת הַגְּדוֹלוֹת רָעֲמוּ
וְאָסְפוּ אוֹתָם כְּמוֹ כְּבִיסָה מְלֻכְלֶכֶת
לְהַשְׁלִיךְ אֶל הָאִיסְט רִיבֵר.

עַכְשָׁו הֶחָתוּל וַאֲנִי
תָּרוֹת אַחַר הַכִּבְש-ָה הַגְּדוֹלָה,
הַלֶּחִי הַקָּרָה שֶׁהִיא תָּמִיד מַצִּיעָה -
וְהַגּוּף שֶׁלָּהּ, שֶׁהִצְטַמֵּק לִכְדֵי שָׁטִיחַ אָפֹר
הַמְּכַסָּה אֶת הַמְּעָרוֹת
שֶׁהַשֶּׁלֶג יָשֵׁן בָּהֶן.