הפחד שהגיע בא אלי כמו ערפל,
רק עוטף אותי, עוטף ולא מתנפל,
צעדי על המדרכה הופכים להיות,
לשדה מוקשים של מלא מחשבות.

אם אברח, הוא ירדוף אחרי, איזה ברדק,
אם אתבונן בו, רק ילך ויגדל לממדי ענק,
כך הוא גדל והולך, כן, כך הוא נושם,
מאויר שלוקח ממני, אני לא אשם.

יש לי קול שמדבר אמת באוזן בלחש,
אך ראיתי ששקר נשא על גבו בלי רחש,
הוא יודע להעמיד פנים של דאגה,
בשעה שאני זקוק רק למבט הרגעה.

למדתי לא להילחם בו, לא להילחם,
אלא רק להושיט לו את היד ולנחם,
אני יודע שאתה כאן, זה ברור מאליו,
אבל אני כאן גם כן, לתמיד מעכשיו.

כי אמונה איננה רק איזה חלום מתוק,
אלא אור שמסרב להיבהל ולשתוק.
כשהלב חוזר לפעום בקצב העולם,
כי ביחד זה כוח, הכוח של כולם

ואז הפחד אובד ומאבד את שמו,
נהייה רק כמו חלק מגשם ורוחות
מטהר, מצנן, וחולף, עם הרוח
עכשיו אני רגוע שליו ובטוח


למדתי לא להילחם בו, לא להילחם, אלא רק להושיט לו את היד
ולנחם,
אני יודע שאתה כאן, זה ברור מאליו, אבל אני כאן גם כן, לתמיד
מעכשיו.
https://youtu.be/3JRscClyPKk