ישבתי שם במערה
ישבתי שם ימים
שבועות
ואתם
אתם שהתרוצצתם בחוץ ולא הבנתם למה אני לא יוצא
אתם הגעתם אחד אחד לדרוש את שלכם
בוא החוצה, קרא לי אבי, בוא תראה את השקיעה המדהימה
אתה אוהב את הים
אוהב, עניתי
ולא יצאתי
בוא החוצה, שמעתי את קולה של אמי, סתיו עכשיו והעננים בתנועה
הציפורים חגות בשמיים, המחזה מרהיב
אתה אוהב את הסתיו
אוהב, עניתי
ולא יצאתי
בוא החוצה, צעקון אחיי כקול אחד, פתיתי השלג צונחים מהשמיים
והעיר כולה לבשה לבן.
נשמתנו נעתקה למראה היופי הרך
אתה אוהב שלג
אוהב, עניתי
ולא יצאתי
רק את לא באת
רק את לא הגעת לשאול אותי למה
לשאול על ליבי
לשאול על נפשי
רק את לא הגעת ושאלת מה אתה מבקש?
ואני לא עניתי לך כי מבקש אני מקום שקט עליו תונח נפשי ולו
לכמה רגעים בלבד. |