נכתב יחד על ידי משה חסדאי ועל ידי


אתאר לך כזה מצב,
שבו אנחנו מתעוררים,
יחד על הבוקר,
פוקחים עיניים,
שעדיין עצומות,
נוטלים ידיים חמות,
ונפגשים.

אתאר לך כזה עונג,
יוצאים מוקדם לרידינג,
דבר ראשון על הבוקר,
מוצאים ספסל עץ קטן,
שותים תה חם,
נושמים לאט,
ונפגשים.

הייתי רוצה להיות אתך,
כל הזמן הזה בעולם הזה,
לשתף, לשקף,
את מה שעובר על הלב והנפש,
לכתוב שירים זה לזה ולהלחין,
להלחין אותם בקצב, בקשב,
ולהיפגש מיד,
להיפגש מיד.

וגם בבוסתן אבנר,
אפילו שהוא קטן,
אפשר לשבת כך סתם,
ולהרגיש את הנשמה,
הנשימה הזאת,
שמחברת כשנפגשים.

הבוקר הייתי לבדי,
בקיוסק של מנש בכיכר,
קניתי בייגלה ופחית קולה,
סיגריות דקות בכיס,
מצית ישן מדליק עשן,
אך אתה לא כאן.

הייתי רוצה להיות אתך,
כל הזמן הזה בעולם הזה,
לשתף, לשקף,
את מה שעובר על הלב והנפש,
לכתוב שירים זה לזה ולהלחין,
להלחין אותם בקצב, בקשב,
ולהיפגש מיד,
להיפגש מיד.

עבר כאן מישהו,
נראה ואינו רואה,
עם מגבעת יפה,
וחליפה מהודקת,
פספס שהבוקר טוב,
עבר ממש לידי,
כאלו אני שקוף,
ואתה לא כאן.

לוקח את השאיפה לאט,
מרגיש את האהבה שלך,
ממלא בה את הראות,
והלב פועם,
מפעים, אחים,
והנך כאן, מיד.

צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים
- יש דבר כזה.
דוד המלך כשספד לידידו כאחיו יהונתן בן שאול.
https://youtu.be/8TDm2kn0HG8