ליאן גולדברג / ואלך... |
רקדתי ברחם אמי
עד שיום אחד עמוד ענן הוביל אותי
אל מחוץ לגופה
ערומה ומפוחדת מאז
ניסיתי לחזור
אל אותה התחושה
של הגשם המרקד
הטיפות הנופלות
הקולות העמומים
והאור המתחלף
אבל נגזר עליי לנדוד בארץ מדברית מסוגרת
ללא עמוד ענן וללא עמוד אש
בלילות כשאני מכבה
רק שם, אני נאספת, אני נעטפת
אל ארצות אמי
ורוקדת עמה בין הטיפות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|