שקט ביער, את לחות האוויר נושם אל קרבי,
רעש העבר מלחלח את האור,
עכשיו בין מה שהיה לבין מה שיבוא,
שואף ונושף, מנסה לא לאבד ת'צורה,
קול ניסתר נע בין העלים הדוממים,
בעוד צל ארוך נמתח מהעבר,
אני עומד בין לחש לרעש דהוי,
מחפש היכן מתחיל הסיפור שלא יסופר,
האוויר טעון בריאך האדמה והזיכרון,
דופק מצפון מהדהד בתוך החזה.

אני עומד בין עבר לעתיד, לא בורח עוד מן הקול,
הבאר שותקת עמוק אך איני אוטם עוד את הכול,
אם תידלק בי אש להבה אשא אותה ולא, לא אמלט,
כי העולם בתוכי נושם, ורוגע שלוה עלי משתלט.

עוד זרע קטן נטמן בי, ידליק את האור,
גפרור בכיס זיכרון ומצפה לחום שיצית,
אם זו אש שמחממת או תגרום לשריפה,
כי יש באר ישנה בתוכי, שריד שנשכח,
טחב כבד מכסה את אבניה הרדומות,
שריד בין גווני חום וירוק של יער בלבול,
ומי הבאר מכילים את כול העצב,
עצב דימעותי שנשפכו ללא מטרה,
הן מלאו אותה כמעט עד גדותיה,
אטמתי אותה יחד עם עוד סיפורים.

אני עומד בין עבר לעתיד, לא בורח עוד מן הקול,
הבאר שותקת עמוק אך איני אוטם עוד את הכול,
אם תידלק בי אש להבה אשא אותה ולא, לא אמלט,
כי העולם בתוכי נושם, ורוגע שלוה עלי משתלט.

והנה היום אני עומד רק מול עצמי,
זיכרונות מאירים תודעה, בוהקים,
האש והאור לא שואלים רשות,
לא שואלים "האם", גם באר שותקת אך חיה,
אני משחרר נשימה אחרונה אל הרוח,
היום מוכן לשאת את כול מה שניטמן,
כי עכשיו כול דבר יכול להיות אור,
וגם אש מתלקחת היא תאורה,
אני בתוך העולם והוא בתוכי.
כן, אני בתוך העולם והוא בתוכי.

אני עומד בין עבר לעתיד, לא בורח עוד מן הקול,
הבאר שותקת עמוק אך איני אוטם עוד את הכול,
אם תידלק בי אש להבה אשא אותה ולא, לא אמלט,
כי העולם בתוכי נושם, ורוגע שלוה עלי משתלט.


אם תידלק בי אש להבה אשא אותה ולא, לא אמלט,
הבאר שותקת עמוק אך איני אוטם עוד את הכול.
https://youtu.be/frvqZE2URBQ