זֶה שִׁיר עַל שְׁנֵי חֲתוּלִים,
עִם שֵׁמוֹת מְאֹד דּוֹמִים,
שֶׁיָּכְלוּ לִהְיוֹת חֲבֵרִים;
אֲבָל הַחַיִּים -
הִסְלִילוּ אוֹתָם
לִשנֹא אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.

לַקִּיק הוּא חָתוּל מְפֻנָּק,
אוֹכֵל כָּל יוֹם אֲרוּחָה
דְּשֵׁנָה,
וְאָז יוֹשֵׁב לוֹ עַל הַסַּפָּה
וּמְלַקֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פִּנָּה.

לָטִיף מִסְתּוֹבֵב בַּשְּׁכוּנָה,
בִּגְלַל זֶה הוּא שְׁרִירִי לְעֵילָא,
אוֹכֵל מִפַּחִים אֶת הַזְּבָּאלָה.
וְאוֹהֵב שֶׁמְּלַטְּפִים אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה -
בְּעִקָּר חַוָּה,
הַשְּׁכֵנָה הַזְּקֵנָה,
שֶׁמַּאֲכִילָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהִיא יְכוֹלָה.

לַקִּיק חָתוּל שֶׁל הֶרְגֵּלִים:
כָּל יוֹם, בְּעֶשר וְעֶשרִים,
מִתְעוֹרֵר מִתְּנוּמָה
וּמַחְלִיט שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה -
לְטַיֵּל קְצָת בַּגִּנָּה.
יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁבַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה,
וְיוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת עִם הַזָּנָב לְמַעְלָה,
בִּדְמָמָה, לָמָּה בִּדְמָמָה?

כִּי לָטִיף מְחַכֶּה לוֹ בַּכְּנִיסָה,
עוֹלֶה לִקְרָאתוֹ בְּטִיסָה.
נִפְגָּשִׁים, בְּעֵרֶךְ תָּמִיד,
בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה -
מַתְחִילָה מְּהוּמָה.

בָּהּ לַקִּיק תָּמִיד יוֹצֵא מֻפְסָד,
רָץ הַבַּיְתָה בְּבוּשָׁה,
מִתְכַּנֵּס לוֹ בְּפִּנָּה -
לְלַקֵּק פְּצָעֵי הַמְּרִיבָה.

זֶה לֹא שִׁיר יְלָדִים,
נָא לֹא לִקְרֹא לְיֶלֶד לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.
אֵין לוֹ סוֹף מְפֻיָּס,
וְאֵין הַשְׁלָמָה -
זֶה רַק מַעְגָּל שֶׁל מִלְחָמָה,
שֶׁחוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ.

לְשֵׁם מָה?
עַד מָתַי?
זֶה גַּם אֲנִי שׁוֹאֵל...
אוּלַי כְּבָר דַּי?