אילו היו מספרים לכם שלפני אלפיים שנה
יוליס קיסר עמד במרכז הכיכר ברומא ונשא נאום גורלי לאומה
וחץ פתאום נשלח מתוך ראשי ההמונים
ובמאית השנייה האחרונה ברגע של נס מטורף
בתנודה טבעית ורנדומלית של הצוואר
במקום לחורר את ראשו נפרע רק פצע קל לאורך האוזן
הייתם מתייחסים לזה בזלזול כאיזה מין שקר שהתפתח לאט במהלך
הדורות...

ובמקום לברוח או להתחבא
הוא קם על שתי הרגליים שלו
וזעק במלוא הכוח של ריאותיו ובידיים מונפות כאגרופים
את קריאת הקרב האלמותית של הרוח האנושית!

FIGHT FIGHT FIGHT
מכיוון שאנחנו נלחמים בטבע
אנו נלחמים באנשים אחרים
אבל מעל הכול אנו נלחמים בעצמנו...

עוד באותו היום אני ידעתי
שהרגע הזה הולך לרדת בהיסטוריה
כסמל נוצץ של הערך האנושי הגבוה ביותר
שהוא התעוזה וקריאת התיגר
וכרגע המהותי והדתי ביותר בכל ההיסטוריה האנושית

ישבתי מול הטלוויזיה וצפיתי בזה שוב ושוב ושוב
בעיניים בורקות בניצוצות זוהרות
ולב מלא השראה וסקרן וגאה
על הזכות לצפות או לקחת חלק
בדברים הגדולים ביותר