קיבלתי את ההחלטה לנסוע לרוסיה בקניה, מומבסה
מן המרפסת של ההוסטל לגמתי מבירה שלישית
כאשר החיים של עוד גלקסיה נוספת שכבשתי
זרמו בחיות כזאת מהדהדת לנגד עיניי המבריקות

רוסיה הייתה יפה ומעניינת
אבל היא גם הייתה כל כך בודדה
עקב המלחמה המתחוללת לא פגשתי בשום מטיילים אחרים
והמקומיים ששהו במיטות שלצדי לא חיפשו אחר הרפתקאות הנעורים
אלא פרנסה, או בהימלטות ממלתעותיו של הצבא

אוטובוס של ארבעים שעות מסנט פטרסבורג דרך הבלטיות עד לבירת
פולין
אחרי שבועיים כל כך גלמודיים ברוסיה הקרה
לאחר שלושה חודשים של טיול לבד
באפריקה, הודו, סין, תאילנד, נפאל
ולפני כן עשור שלם של חיי הצעירים בין ארבע קירות מול אלפי
סרטים
הייתי כמה לכל סוג של אינטראקציה אנושית ועמוקה ככל הניתן
כמו תינוק שזה עתה נפלט אל אוויר העולם
רציתי שיגעו בי שידברו איתי שארגיש באיזה דפוס או מערכת שמכירה
בי

פגשתי בשוויצרית ובבריטי קטן בבר ובילינו לילה אחד קרוב יחדיו
עומדים אל מול ההחלטה לעשות את הדרך חזרה אל ההוסטלים שלנו
הצעתי שבמקום להיסגר בתוך מונית חנוקה
ניקח קורקינט ציבורי
כן שלושתנו על הקורקינט הקטן

במשך חמישים דקות שהרגישו כמו נצח
טיפות קלות של גשם החלו לרדת
כפות ידיה הרכות של השוויצרית היפה והכל כך חופשייה הזו תופסות
בליבי
התקדמתי בסערה ברחובות של ורשה הבלתי ידועה
גולש בחלקלקות מבריקה בין כל המכשולים הקטנים של המדרכות
והכבישים
רוח כבירה מכה בעצמות פניי
נישא בכוח חיים כמוהו עוד לא ידעתי