קיבלתי את ההחלטה לנסוע לרוסיה בקניה, מומבסה
מן המרפסת של ההוסטל לגמתי מבירה שלישית
כאשר החיים של עוד גלקסיה נוספת שכבשתי
זרמו בחיות כזאת מהדהדת לנגד עיניי הבוהקות

רוסיה הייתה יפהפייה ומעניינת
אבל היא גם הייתה כל כך בודדה
עקב המלחמה, לא פגשתי בשום מטיילים אחרים
והמקומיים ששהו במיטות שלצדי לא חיפשו אחר הרפתקאות הנעורים
אלא פרנסה, או בהימלטות ממלתעותיו של הצבא

אוטובוס של ארבעים שעות מסנט פטרסבורג דרך הבלטיות עד לוורשה
אחר שבועיים כל כך גלמודיים ברוסיה הקרה
לאחר שלושה חודשים של טיול לבד
לפני כן באפריקה, הודו, סין, תאילנד, נפאל
הייתי כמה לכל סוג של אינטראקציה אנושית
וככזאת, עמוקה ככל הניתן
כמו תינוק שזה עתה נפלט אל אוויר העולם

פגשתי בשוויצרית ובריטי קטן בבר ובילינו לילה אחד קרוב יחדיו
עומדים אל מול ההחלטה לחזור אל ההוסטלים שלנו
הצעתי שבמקום להיסגר בתוך מונית עלובה
ניקח קורקינט ציבורי
כן, שלושתנו על הקורקינט

במשך חמישים דקות
שהרגישו כמו נצח
טיפות קלות של גשם החלו לרדת
ידיה הרכות של השוויצרית היפהפייה והטהורה הזו כרוכות צמוד
סביב גופי
התקדמתי בסערה ברחובות של ורשה הבלתי ידועה
מתחמק בחלקלקות מבריקה בין כל המכשולים של המדרכות והכבישים
רוח כבירה סוערת בפניי