אבא מת כבר מזמן אמרתי לה,
כל בוקר הוא לוקח את התיק שלו
בדיוק בשבע וארבעים נעמד מול המראה
שליד דלת הכניסה,
לובש את מעיל האדידס
שאימא קנתה לו ליום ההולדת האחרון,
אומר ביי ויוצא החוצה,
אנ'לא בטוחה אבל נראה לי
שהוא הולך לעבר תחנת האוטובוס
שמתחת לבית,
עולה על אוטובוס ששים ושש
ונוסע לחנות המצלמות שלו ברחוב דיזינגוף
בתל אביב, בערב כשהוא יחזור
הוא יוריד את האדידס
ויתלה אותו על הקולב כדי שיהיה לו מוכן למחר.
עשר שנים אותו הדבר,
הולכים מהתחנה עד למוכר הפרחים
אבא קונה לו ולאימא פרחים
הוא מחייך למוכר
כשהוא משלם ואומר לו
את אותו משפט,
היא אהבה חרציות.
כן, היא אהבה חרציות.
ככה כל יום חוץ משבת שאז הוא לא פותח
את החנות, אותן פעולות כמו רובוט,
בית, אוטובוס, חנות, אוטובוס, בית,
ככה מאז שהוא מת כשקבר את אימא
שלנו לפני עשר שנים וחודש,
אני יודעת כי לפני חודש היה יום מיוחד
שבו לא הלכנו לבית הספר
ואבא לא הלך לפתוח את החנות
כי מאוחר יותר נסענו יחד בקו חמשים ואחת
לתחנה מרכזית בתל אביב
ומשם לרמלה ששם אבא ואימא קבורים.
עשר שנים אותו הדבר,
הולכים מהתחנה עד למוכר הפרחים
אבא קונה לו ולאימא פרחים
הוא מחייך למוכר
כשהוא משלם ואומר לו
את אותו משפט,
היא אהבה חרציות.
כן, היא אהבה חרציות.
אני עוד זוכרת את השנה הראשונה
לפני עשר שנים כשאבא ואימא מתו,
הלכנו יחד לבית הקברות ונסחבנו
כולנו בוכים אחרי האלונקה
כשהרב אמר מזמורי תהלים
עד שהגענו לתלולית העפר
שבתוכה היה איש אחד
עם חולצה לבנה ומעדר
והוא הוציא מהבור חול אדום
שנראה מאד עצוב,
אבא שהחזיק את האלונקה
שאימא שכבה עליה,
התמוטט.
האלונקה נפלה עם אימא
ואבא נפל על האיש שבתוך הקבר.
אז כבר זיהיתי את זה שהוא מת,
כי מי שיצא היה רק העטיפה שלו,
כמו עטיפה של טופי
שאחרי שאתה אוכל את הטופי
אתה יכול לקמט את העטיפה
לאיזה צורה שבא לך
אפילו צורה של אדם עם ראש וידיים, כמו אבא.
ומאז הוא ואימא מתים.
עשר שנים אותו הדבר,
הולכים מהתחנה עד למוכר הפרחים
אבא קונה לו ולאימא פרחים
הוא מחייך למוכר
כשהוא משלם ואומר לו
את אותו משפט,
היא אהבה חרציות.
כן, היא אהבה חרציות.
כי אז כבר זיהיתי את זה שהוא מת,
ומאז הוא ואימא מתים.
היא אהבה חרציות.
הולכים מהתחנה עד למוכר הפרחים
אבא קונה לו ולאימא פרחים
עשר שנים אותו הדבר,
היא אהבה חרציות.
האלונקה נפלה עם אימא ואבא נפל על האיש שבתוך הקבר.
אז כבר זיהיתי את זה שהוא מת.
https://youtu.be/FBR15Rqm3E4
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.