צעדתי לתוך הכיכר
המון הישראלים חלף על פניי
בעיניים נוצצות
וחיוכים נזהרים

במעגלים שבהם היו פעם כלובי פלדה
ואנשים מבוגרים נעולים בתוכם
כדי להרגיש ולהדגים עבור אחרים
את עומק הכאב שבער בליבם
היו כעת ריקודים של שמחה
ודגלי ישראל נישאים גבוה בידיים מונפות

הישראלים שוטטו במעגלים סביב הרחבה
מתפלאים ביכולת של עצמם לשנות את עצמם
הכאב העצום של אותו היום שהתחיל את הכול
שבשנתיים שחלפו הפך לכאב גדול יותר
השתחרר שוב פעם
ביום אחד

וכן
זה לא היה רק בראשי
תחושה חדה ויפהפייה של תקווה מרגשת
השתקפה בשמש הרכה של אוקטובר
לימים הקרובים
לחייהם
לאומתם המיוחדת
חסרת הפחד