שיר פרידה.
שיר פרידה.
לחן נוגה.
שיר פרידה.

יום אחד באמצע הלילה מורן עמדה,
מאחורי הווילון של החלון שבחדרה,
רוח שחדרה הכניסה את פסיעותיו,
שהלכו והתרחקו על השביל שבגינה,
היא יודעת שלא תראה אותו יותר.

ביד אחת הוא אחז מזוודה גדולה,
בידו השנhיה פתח את שער החצר,
והוא שחרק, רטן, שהרי לילה כעת,
סגר את השער, פסיעותיו לוחשות,
גם חרק צרצר לחן נוגה שיר פרידה.

שיר פרידה.
שיר פרידה.
לחן נוגה.
שיר פרידה.

כשנעלם במעלה הרחוב נדמו פסיעותיו,
מורן שבה לשמיכות ומרטיבה את הכר,
ים של דמעות, ששוטפות גם את פניה,
הוא לא ישוב יותר לעולם לא ישוב,
אין למה לצפות ואין גם טעם לחכות.

שעות מזיזות גלגלי השעון בהתמדה,
רעש שאון המולה בתוך מחשבותיה,
שחוזרות כמו מחוג השניות, שוב ושוב,
היא שומעת בראשונה את אותם מילים,
וחרק שמלווה בצרצור נוגה שיר פרידה.

שיר פרידה.
שיר פרידה.
צרצור נוגה.
שיר פרידה.

שיר פרידה.
שיר פרידה.
לחן נוגה.
שיר פרידה.

כמה פעמים בחיים אנחנו עוזבים? כמה פעמים בחיים אנחנו נעזבים?

פרידה יכולה להיות טראומטית, יכולה להיות גם התחלה למשהו חדש.
https://youtu.be/xwFHtTqB06M