אני עוטה את הכיסוי הלילי
חובש את הכובע של טראמפ
שרכשתי ביום ההשבעה, בוושינגטון
קולט קורקינט נפול בצדי המדרכה ברחוב שליד
ופולש אל תוך המרכזים של תל אביב  

מבעד לדלתות המתכת המשוירנות
אני נכנס אל המקום החשוך
מסתכל ימינה ומסתכל שמאלה
בעיניים צרות ומרוכזות
בקור רוח שקט, מלא ביטחון רגוע
מנסה להבין אם האנשים פה הערב
הגיעו עם אותן הכוונות המלוכלכות כמוני

במקרה ואני סבור שכן
אני נועל את דלת השירותים
נותן מבט אחד אחרון במראה
ולוקח את הדבר

במרכז הרחבה אל מול הדי-ג׳יי
אני נע במהירות סונית
עיניים עצומות
משמאלי סוכנת הביטוח
מימני מוכר הפלאפל
הזיכרונות היפים והעצובים של חיי
שועטים ברכבת מטורפת של אופוריה
כל שריר בגופי מתפוצץ בצלילי הטכנו המסתחרר