אין לי בית ואין לי מקום,
רק תנועה שנושאת אותי,
כל צעד הוא רגע בחיי,
זה סיפור שנשמר רק אצלי.
אני צועד לבד חסר מנוחה,
קולי שנשמע רק בתוכי קיים,
עוטף את בדידותי בכל צעד,
געגוע למה שלא היה בי מעולם.
הולך לאט ברחובות שקטים,
רק צללים הם החברים שלי,
כי בדידות עוטה אותי כבגד,
יודע שהיום שיגיע יאיר אותי.
גם אם אין לי בית או מקום,
אני ממשיך ואת קולי אשמיע,
צועד לאט בין צללים של שקט,
יאיר בי יום שעדיין לא הגיע.
יאיר בי יום,
עדיין לא הגיע,
יאיר בי יום,
אני יודע.
רק צללים הם החברים שלי, כי בדידות עוטה אותי כבגד,
יודע שהיום שיגיע יאיר אותי.
https://youtu.be/AqSxae4xrf4