אני נוגעת בך
רק במחשבה
והגוף מתווכח איתי
בקול רם מידי.
אתה עומד מולי
כמו מילה שאסור להגיד
כי היא תקרע את המשפט
ותשאיר אותנו עירומים
התשוקה היא חיה
שלא נתנו לה שם
היא מגרדת מבפנים
ומתחפשת לאיפוק.
אני לובשת אותך
אתה לא יודע
איך זה מרגיש
להיות נאהב בלי רשות
האהבה
לא התרחשה
אבל היא כבר יודעת
איפה לגור בגוף.
יש בינינו מרחק
שהוא בעצם
איבר נוסף
רגיש מדי
בשביל מגע.
ואם היינו מעזים
הכול היה נופל
לצורה פשוטה
אבל אנחנו בוחרים
להישאר
מתוחים,
יפים,
לא ממומשים,
כמו אלים קטנים
שאסור להם
לרדת אל הבשר.
נצח והוד
מתווכחים בי
מי ישבר ראשון,
הזמן
או השתיקה.
מלכות
הגוף עומד פתוח
עני
ומחכה לאיחוד
שנדחה
לגלגול אחר.
אני שותה אותך
כמו סם קבלי
טיפה אחת
מספיקה
כדי לעקם
עולמות שלמים.
השכינה
לא בוכה כאן
היא התקשתה.
לבשה חושך
כדי לא להתאדות
מהכמיהה.
אם היינו מתאחדים
לא היה תיקון,
רק אמת עירומה
בלי רחמים. |
