הַשּ-ִמְחָה
הִתְיַשְּׁבָה בְּלִיבִּי כְּאִלּוּ תָּמִיד הָיָה לָהּ שָׁם
כִּיסֵּא,
לֹא רוֹעֶשֶׁת, לֹא צוֹעֶקֶת,
פְּשׁוּטָה, נוֹכַחַת,
מְנַצְנֶצֶת כָּאוֹר מִגְדַּלּוֹר עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
הָעוֹלָם הִמְשִׁיךְ בְּעִנְיָינָיו בַּאֲדִיקוּת רְאוּיָה
לְצִיּוּן.
טוֹב וְעָצוּב לְסֵירוּגִין,
וּבְכָל זֹאת - מַשֶּׁהוּ הֻקַּל. מַשֶּׁהוּ הִפְסִיק
לְהִתְעַקֵּשׁ.
הִיא לֹא טַעֲנָה שֶׁתִּישָּׁאֵר. הִיא לֹא הִבְטִיחָה
דָּבָר.
הַזְּמַן הִתְקַדֵּם, הָרְשִׁימוֹת לֹא הִתְקַצְּרוּ.
פָּנַי חִיְּכוּ
וְהַלֵּב נִפְתָּח כְּמוֹ פֶּרַח בַּאֲבִיבוֹ.
בִּצְחוֹק קָטָן בִּנְשִׁימָה עֲמֻקָּה.
אָמְרָה:
נִבְרֵאת לַחַיִּים, לִהְיוֹת .
אֵין צֹרֶךְ בְּאוֹת וּבְמוֹפֵת,
דַּי בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַפָּנִים,
דַּי בָּאָרֶץ תַּחַת הָרַגְלַיִם,
וּבַלֵּב הַפָּתוּחַ לַזְּמַנִּים.

לֹא קָרָה דָּבָר מְיֻוחָד. אִישׁ לֹא מָחָא לִי כַּפַּיִם.
אֲבָל הָיְיתָה בִּי שּ-ִמְחָה.