הַשּ-ִמְחָה הִתְיַשְּׁבָה בְּלִיבִּי כְּאִלּוּ תָּמִיד הָיָה
לָהּ שָׁם כִּיסֵּא,
לֹא רוֹעֶשֶׁת, לֹא צוֹעֶקֶת,
פְּשׁוּטָה, נוֹכַחַת, מְנַצְנֶצֶת כָּאוֹר מִגְדַּלּוֹר עַל
פְּנֵי הַמַּיִם.

הָעוֹלָם הִמְשִׁיךְ בְּעִנְייָנָיו בַּאֲדִיקוּת רְאוּיָה
לְצִיּוּן.
טוֹב וְעָצוּב לְסֵירוּגִין
וּבְכָל זֹאת - מַשֶּׁהוּ הֻקַּל. מַשֶּׁהוּ הִפְסִיק
לְהִתְעַקֵּשׁ.
הִיא לֹא טַעֲנָה שֶׁתִּישָּׁאֵר. הִיא לֹא הִבְטִיחָה
דָּבָר.
הַזְּמַן הִתְקַדֵּם, הָרְשִׁימוֹת לֹא הִתְקַצְּרוּ.

וְהַלֵּב נִפְתָּח כְּמוֹ פֶּרַח בַּאֲבִיבוֹ.
בִּצְחוֹק קָטָן בִּנְשִׁימָה עֲמֻקָּה.
רַק אָמְרָה:
נִבְרֵאת לַחַיִּים, לִהְיוֹת ש-ִמְחָה.
אֵין צֹרֶךְ בְּאוֹת וּבְמוֹפֵת,
דַּי בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַפָּנִים,
דַּי בָּאָרֶץ תַּחַת הָרַגְלַיִם,
וּבַלֵּב הַפָּתוּחַ לַזְּמַנִּים.
בָּאָדָם הַבּוֹחֵר לִהְיוֹת חַי.
בִּרְגָעִים שֶׁלֹּא דּוֹרְשִׁים הֶסְבֵּר.

לֹא קָרָה דָּבָר מְיֻוחָד. אִישׁ לֹא מָחָא לִי כַּפַּיִם.
בָּחַרְתִּי בָּהּ.