סלון בלי ספה
ועוד שני חדרים קטנים
כמו תאי שינה
הילדה מביטה באשה
חסרת הכרה שרועה על הרצפה
רופא רוכן מעליה
מרים את חולצתה
שני עופרים קטנים מציצים
בגוף בדממה
הוא מקשיב להלמות הלב
איפה האבא
איפה האחים
לאן כולם נעלמים
אחרי שבועיים
אצל דודתה
בקומה רביעית
בבניין בו גרים בעיקר חרדים
זאת משפחה שונה
ללא כיפה
ללא חצאיות
ללא אמונה
קומה רביעי
או יותר גבוה
מחזה נדיר
באלף תשע מאות ושבעים ושתיים
משהו צועק מלמטה קורא בשמה
של דודתה
הדודה יוצאת אל החלון
שומעת את הבשורה
מיד היא מתעלפת
עוד אחות מאבדת הכרה
הילדה מבינה
שאמה כבר אינה
מחר טו בשבת
מה היא תספר למורה
עד היום
היא בודדה