היא יושבת לה בחצר
שמש של חורף מחממת
את גופה
היא מורטת שערות מפניה
בפינצטה קטנה
אחת מאזור הסנטר
השנייה מאזור אחר
ובעוד מקומות
רחמנא ליצלן
לא נחה לרגע
עסוקה במשימה
כאילו היא
תעשה אותה יפה
לידה יושבת אישה צעירה
היא איננה יודעת
מה ההיא עושה בחברתה
שואלת אותה
מה אכלת היום
סתם מפריעה את מנוחתה
ומספרת לה דברים על דא והא
פתאום עננה שחורה עוברת במוחה
היא מתחילה לכעוס
איננה יודעת על מה
האישה הצעירה מתגוננת
אומרת אימא
אני לא לקחתי לך
מה יש לי לעשות בזה
הפינצטה אצלך בכיס
תירגעי
אל תקימי מהומה
פעם היא הייתה ילדה יתומה
עם אימא חורגת שבה התעמרה
זרקה אותה לבור
עונש כמו שהיום אומרים
תעמדי בפינה
בזמנו אפילו לא הייתה ממשלה
לא היה מי שיגן על ילדותה
בבית הספר הייתה רק עד השנה השנייה
שלחו אותה לנקות בתים
ניצלו את גופה
בגיל הבת מצווה
לא עשו לה מסיבה
רק חיתנו אותה בסעודה צנועה
בלילה ההוא שכב על גופה הצעיר
האיש הזה שהיה בעלה
היא לא הבינה למה הוא מתייחס אליה
כמו אל סוסה
אחרי שנה שנתיים הביאה לעולם תינוק
המסכן שלא הצליח לשרוד יותר מירח
ששינה צורה
רעב גדול שרר בירושלים הישנה
לא היה חלב בשדיה
גם לא היו לה מעות לרכישה
ילדה היא שוב ושוב שנה אחר שנה
חלק שרדו וחלק הלכו לעולם הבא
לא ידעה היא ללכת לבד למכולת
איזה עודף לקבל בחזרה לא דרשה
בעלה מידי פעם היה מכה את ילדיה
וגם אותה
גם אז ישבה בשמש ירושלמית
בחצר ביתה
חצר משותף לה וגם לשכנתה
האלמה
הסתכלה עליה בעין רעה
קינאה באלמנה
הייתה קופצת כמו איילה
ועכשיו אחרי שמונים שנה
יושבת היא שוב בחצר לא לה
אין היא זוכרת מי זאת שיושבת לידה
מחכה ולא יודעת
עוד שניה
היא תעבור לגלגול הבא
זאת גם אני הנכדה מבינה
לאחרים יש סבתא
עם השכלה גבוהה
נקודת זינוק שונה
להצלחה