אינטי נכנסת לכאן בלי אזהרה,
נגעת בקצות אצבעותיי כרוח קלה,
רפרפת מתחת עורי כזרם חשמל,
הוצאת צלילים מחדר הלב הקטן.

הרגשתי אותך ברגעים של שלווה,
נשמתי אותך בין מילה למילה,
כמו לחן ניגון שחוזר על עצמו,
חולפת, חוזרת לא נוקטת עמדה.

לפעמים זה משחק עם המרחק,
לפעמים לרגע אני מושיט את היד,
מסתתרת לעיתים מאחורי המבט,
לחות של ים באוויר חמים שננשף.

אינטי לא מחכה לי וכלום לא רוצה,
פשוט קיימת, נוכחת בדרך נסתרת,
מראה לי איפה אני עצמי בעולם,
מזכירה לי את המקום בו אני לא קיים.

וכשאני עוצר, נשען אל השקט שבך,
מבין את עומק הרגע שחשוב רק לי ולא לך,
את האופן שבו נותנת להרגיש בית,
מקום שלא צריך מילים כדי רק להיות.

לפעמים זה משחק עם המרחק,
לפעמים לרגע אני מושיט את היד,
מסתתרת לעיתים מאחורי המבט,
לחות של ים באוויר חמים שננשף.

וכשאני עוצר, נשען אל השקט שבך, מבין את עומק הרגע שחשוב רק לי
ולא לך,
לפעמים לרגע אני מושיט את היד.
https://youtu.be/SvZ1WzdPL64